פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6435/18
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
עבד
היג'א
נ ג ד
המשיבים:
1. מנור נחמיאס, עו"ד
2. הכונס הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.6.2018
בפש"ר
47449-07-04 שניתנה על ידי כבוד השופט א' נאמן
בשם המבקש:
עו"ד עמיד
נח'ול
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד מזל מורו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.6.2018 בפש"ר
47449-07-14 (השופט א' נאמן ), שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.5.2018, אשר דחתה את בקשתו למתן הוראות למנהל המיוחד להכריע בתביעת החוב שהגישה חברת פ. נעאמנה בע"מ.
2.
ביום 8.9.2014 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, והמשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). ביום 12.10.2014, הגישה חברת פ. נעאמנה בע"מ
(להלן: נעאמנה ) תביעת חוב בסך של 1,501,278 ₪ בהתבסס על תובענה תלויה ועומדת נגד המבקש ואחיו בבית משפט השלום בעכו. ביום 25.8.2017, הגיש המבקש בקשה שבגדרה טען כי נחתם הסכם פשרה במסגרת ההליך שהתנהל בבית משפט השלום בין נעאמנה
לבין המבקש ואחיו ביחס לחובותיהם כלפי הנושה (להלן: הסכם הפשרה ). על כן טען המבקש, כי יש להורות למנהל המיוחד להכריע בתביעת החוב של נעאמנה . זאת, משום שייתכן כי תביעת החוב דנן תתברר כבטלה לאור הסכם הפשרה.
3.
ביום 27.6.2017, החליט בית המשפט המחוזי כי המבקש יוכרז פושט רגל ותיקבע לגביו תכנית פרעון , בין היתר בכפוף לקבלת הסכמת נעאמנה לביטול תביעת החוב אשר הוגשה מטעמה. נעאמנה הודיעה מצידה, כי אין בכוונתה 'למשוך' את תביעת החוב, נוכח העובדה שבמועד חתימת הסכם הפשרה עם אחיו של המבקש, היה האחרון מצוי בהליך פשיטת רגל, והסכם הפשרה לא היה יכול לחול לגביו. נעאמנה
הדגישה כי הסכם הפשרה לא נחתם עם המבקש, אלא עם אחיו בלבד. בעקבות זאת, תכנית הפרעון בעניינו של המבקש טרם אושרה והוא עדיין לא הוכרז פושט רגל.
4.
ביום 10.5.2018, קבע בית המשפט המחוזי כי כל עוד הנושה נעאמנה אינה מוחקת את תביעת החוב מטעמה לא ניתן יהיה לאשר את תכנית הפרעון , ולכן נתן בית המשפט שהות למבקש להציע תכנית פרעון חדשה. ביום 20.6.2018 דחה בית המשפט את בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.5.2018, וציין כי "הצדק עם המנהל המיוחד בסעיפים 8-7: אכן החייב איננו (!) חלק מהסכם הפשרה (שכן התביעה נגדו עוכבה בגין הליכי הפש"ר ). צודק איפוא
המנהל המיוחד בכך שתביעת הנושה כלפי החייב שרירה וקיימת, ולפיכך הבקשה לעיון חוזר נדחית".
מכאן הבקשה שלפני.
5.
לטענת המבקש, המנהל המיוחד הסתפק אך ורק בהצגת עמדתה של נעאמנה , חלף הכרעה בטענות הצדדים בעניין תביעת החוב מטעמה. בכך, הטעה המנהל המיוחד את בית המשפט וסטה מן העיקר – ההכרעה בתביעת החוב שהוגשה מטעם הנושה. ישנה חשיבות לבירור תביעת החוב ולהכרעה לגביה באשר לתביעה זו ישנן השלכות כספיות ממשיות על המבקש. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי איננו חלק מהסכם הפשרה שנחתם עם אחיו.
6.
מנגד טוען המנהל המיוחד, כי הביע את עמדתו מספר פעמים באשר לטענת המבקש שלפיה הסכם הפשרה חל גם בעניינו, והדגיש בתשובתו כי הסכם הפשרה מחריג את המבקש באופן מפורש. לדבריו, עיון בהסכם הפשרה מעלה כי המבקש אינו חלק ממנו, כפי שקבע גם בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 20.6.2018. עוד טוען המנהל המיוחד, כי הסעד המרכזי בבקשת רשות הערעור הוא כי תביעת החוב תוכרז כמבוטלת על בסיס הסכם הפשרה, ואין הבקשה מתייחסת לעצם ההכרעה, שהרי המנהל המיוחד הכריע בעניין זה.
7.
הכונס הרשמי סבור כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, במובן זה שתביעת החוב של נעאמנה תיבדק על-ידי המנהל המיוחד, על מנת לקדם את ההליך בבית המשפט המחוזי.
8.
כשלעצמי, דומני כי כך אכן נכון יהיה לעשות בשלב זה, קרי, בדיקת תביעת החוב על-ידי המנהל המיוחד הגם שהמבקש טרם הוכרז כפושט רגל. משלא הוכרעה עד כה תביעת החוב לגופה, הרי שטרם בא מועדה של הבקשה למתן רשות לערער. אין מקום לדון בטענות ערעוריות ביחס לתביעה שטרם ניתנה בה הכרעה. לפיכך, נכון יהיה לקבל חלקית את הבקשה, במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שהמנהל המיוחד יבחן את עמדת הנושה ויכריע בתביעת החוב.
בנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' בטבת
התשע"ט
(16.12.2018).
ש ו פ ט