רע"א 6437/99 נעם לוין נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית משפט השלום, במספר אישומים הורשע וזוכה מאחרים. בין השאר, הורשע המבקש בגרם מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז1977-. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי נסב על זיכויו של המשיב מחלק מן העבירות שיוחסו לו ועל קולת העונש. המבקש ערער על הרשעתו.

ערעור המדינה התקבל. המבקש הורשע בעבירות נוספות ועונשו הוחמר באופן משמעותי. הבקשה למתן רשות ערעור לבית משפט זה מתייחסת להרשעתו של המבקש בעבירה העיקרית - גרם מוות ברשלנות - ולחומרת העונש שהוטל עליו.

2.המערער הביא לפיקניק שהתקיים על שפת הים טרקטורון, שהיה בבעלותו של אחיו. המבקש התיר לחלק מן הנוכחים לנהוג בטרקטורון. בין השאר, הסיע המבקש את המנוחה הילה מור על הטרקטורון, יחד עימו. כאשר ביקשה המנוחה, שלא היה לה רישיון לנהוג בעצמה, התיר לה המבקש לעשות כן. זאת, תוך שהוא נוסע עימה, מאחוריה, אך באופן שאיננו מאפשר לו לבלום את הרכב או להשתלט עליו בעת מצוקה. חלק מהזמן איפשר המבקש למנוחה להסיע את הטרקטורון במדרון תלול.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי העליה במדרון היתה מעשה של "רשלנות רבתי", וכי היה סיכון בעצם הנהיגה ללא רישיון. המבקש גם אינו חולק על כך, כי מותה של הצעירה נגרם כהמשך למהלך האירועים בהם נהגה בטרקטורון (עם המבקש, שעל אף מיומנותו לא יכול היה לשלוט ברכב מהמקום בו הוא ישב), העליה למדרון המסוכן, אובדן השליטה על הרכב שהחל להתהפך בשלב מסויים והעובדה כי המנוחה קפצה מהרכב בעת ההתהפכות וכך שברה את המפרקת (כפי שנקבע מחמת הספק לטובת הנאשם). המבקש חולק אך ורק על קיום קשר עובדתי ומשפטי בין מעשיו לבין מותה של המנוחה, כמפורט בבקשתו.

הנני סבור, כי בנסיבות האמורות צדקו הערכאות הקודמות כי מצאו לא רק שהמבקש התרשל, אלא גם שבין התרשלותו לקרות התאונה הוכח קשר סיבתי, הן עובדתי והן משפטי.

על המבקש הוטל על ידי בית המשפט עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, וכן הוטלה עליו פסילה מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 שנים. כאמור, הבקשה לרשות ערעור מתייחסת, לחילופין, גם לגובה העונש. נוכח העבירות בהן הורשע המבקש ונסיבותיהן, אין העונש שהוטל עליו כאמור מצדיק התערבותה של ערכאת ערעור שניה.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור, על שני חלקיה, נדחית.