פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
6502/00 - ב'
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשים:
1. שרה אורן
2.
רן אורן
3.
ניר אורן
4.
דורית אורן
5.
עיזבון המנוח אברהם אורן ז"ל
נגד
המשיבים
:
1. מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר
2.
מדינת ישראל - משטרת ישראל
3.
אריה מכורש
בקשת
רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.7.00, 28.7.00
ו10.8.00- בבש"א 20139/00 (ת"א 624/97) שניתנו על-ידי כבוד השופט נ'
ישעיה
בשם המבקשים: עו"ד
אהרון שפרבר ועו"ד גיא פלאח
בשם המשיבים 2-1: עו"ד
ירון בשן
בשם המשיב 3: עו"ד
רינה עותמי-דמארי
החלטה
המבקשים, יורשיו של עורך-הדין אברהם אורן ז"ל שנרצח על-ידי המשיב 3 בעת שזה שהה בחופשה מבית-הסוהר, הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כנגד המשיבים למתן פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. עיקר התביעה נסב על שאלת אחריותם של המשיבים 2-1 לכך שלמשיב 3 ניתנה האפשרות לצאת לחופשה מבית-הסוהר, שבמהלכה ביצע את הרצח.
במסגרת ישיבת קדם-משפט, הורה בית-המשפט המחוזי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית וקבע מועד לשמיעת הראיות.
כארבעה וחצי חודשים לפני המועד שנקבע לשמיעת הראיות, הגישו המבקשים בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ובכללם תלונות שהוגשו במשטרה בעניינו של המשיב 3, מידע שהיה ברשות שירות בתי-הסוהר לגבי המשיב 3, וממצאי ועדת חקירה פנימית של שירות בתי-הסוהר שהוקמה כדי לחקור את נסיבות הרצח.
בית-המשפט המחוזי הורה כי הבקשה תידון במועד שנקבע לשמיעת הראיות.
או אז הגישו המבקשים בקשה לדחיית מועדי הגשת התצהירים מטעם הצדדים - וכן מועדי שמיעת הראיות - עד לאחר שתינתן החלטה בבקשתם לגילוי מסמכים ספציפיים. טענת המבקשים, שלה הסכימו המשיבים, הייתה, כי באין בידי המבקשים את המסמכים שגילויים נתבקש, יקשה עליהם להכין את תצהירי העדות הראשית מטעמם, ואף לא יהא בידם להגיש חוות-דעת מומחה, שאותה יש להגיש בהתאם לסדרי הדין לא יאוחר מ20- ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות.
בקשתם זו של המבקשים - וכן בקשה נוספת שהגישו - נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי, שחזר על החלטתו שלפיה הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים תידון במועד שנקבע לשמיעת הראיות.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
בפניי חזרו המשיבים והודיעו כי מסכימים הם לשינוי סדרי הדיון בתביעת המבקשים, באופן שמועד ההחלטה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים יקדם למועד הגשת התצהירים מטעם הצדדים ולמועדי שמיעת הראיות.
החלטתי לקבל את הבקשה, ולדון בה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה.
לנוכח העובדה שהמסמכים שגילויים נתבקש על-ידי המבקשים רלוואנטיים, על-פניהם, לצורך הכנת תצהירי העדות הראשית מטעם המבקשים - ולנוכח הסכמת המשיבים - הגעתי לכלל-דעה כי ראוי לאפשר למבקשים להכין את חומר הראיות מטעמם לאחר שתינתן החלטה בבקשתם לגילוי מסמכים. בדרך זו יש גם כדי לייעל את ניהול הליכי התביעה.
אני מקבלת איפוא את הערעור, ומבטלת את החלטות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 20139/00 (ת"א 624/97) מתאריכים 16.7.00, 28.7.00 ו10.8.00-, במובן זה, שתצהירי עדות ראשית שבכוונת המבקשים להגיש בגדר תביעתם כנגד המשיבים, יוגשו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו רק לאחר שתינתן החלטת בית-המשפט המחוזי בבקשה שהגישו המבקשים לגילוי מסמכים ספציפיים, ולאחר שיינתן לצדדים זמן סביר להכין את התצהירים מטעמם בהתאם להחלטת בית-המשפט המחוזי בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. כן אני מורה כי שמיעת הראיות בתביעת המבקשים תידחה בהתאם.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' באדר תשס"א (27.2.01).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00065020.
L03