החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6507/97 אלי ברושי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחוד דיונים בבג"ץבקשה לאיחוד דיון בעתירה לבג"ץ עם עתירה אחרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, איש קבע בצה"ל, ביקש לאחד את עתירתו עם בג"ץ 5060/96 בטענה לדמיון עובדתי ומשפטי. בית המשפט דחה את הבקשה, משום שעתירתו עוסקת בהליך השחרור שלו ולא בהחלטות הכלליות שבבג"ץ האחר, ומחייבת בחינה נפרדת. כמו כן, הדיון בתיק האחר הסתיים וממתין לפסק דין, ואיחוד לא יאפשר לברר טענות עובדתיות נפרדות.

העובדות

העותר, איש קבע בצה"ל, עתר לקבלת צו על תנאי בדבר תנאי הפרישה החלים עליו, בטענה שהוסכם עליו מועד פרישה לפי תנאי סוף 1996. נטען כי מועד שחרורו נדחה עקב התנהגות הצבא, ועל כן חלים עליו תנאי פרישה חדשים. הדיון בעתירה נוספת הסתיים וההחלטה ממתינה למתן פסק דין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד את הדיון בעתירה נפרדת עם הדיון בבג"ץ 5060/96 בשל דמיון עובדתי ומשפטי?

הלכות

  1. 1

    עתירה העוסקת בהתנהגות הצבא בהליך השחרור ולא בחוקיות ההחלטות הכלליות אינה מצריכה איחוד עם עתירה שעניינה ההחלטות הכלליות, ויש לבחון אותה בנפרד

    ״העתירה אינה עוסקת כלל בחוקיותן וסבירותן של החלטות הממשלה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    איחוד הדיון לא יאפשר התייחסות לטענות העובדתיות הנפרדות של העותר, שעשויות לדרוש דיון, ולכן דינה של הבקשה להידחות

    ״איחוד הדיון לא יאפשר התיחסות לטענות העובדתיות הנפרדות של העותר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בג"ץ
  • עתירה
  • תנאי פרישה
  • איש קבע
  • צו על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

6507/97 - א'

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

העותר

:

אלי

ברושי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה לאיחוד הדיון

בשם

העותר: עו"ד ד"ר שמואל סעדיה;

עו"ד דוד פולק

בשם

המשיבה: עו"ד נורית אלשטיין

החלטה

העותר הגיש בקשה לאיחוד הדיון בעניינו עם הדיון בבג"ץ 5060/96, בנימוק שבעניינו מתעוררות שאלות דומות מן הפן העובדתי והמשפטי לשאלות שהתעוררו בבג"ץ זה.

העותר, איש קבע בצה"ל, עותר כי בג"ץ יוציא צו על תנאי המורה למשיבה להבהיר מדוע לא יחולו עליו תנאי הפרישה מצה"ל כפי שהיו בסוף שנת 1996, מועד עליו הוסכם, לטענת העותר, בין העותר והמשיבה כמועד פרישתו של העותר מצה"ל בתנאי הפרישה שהיו בתוקפם אז. עתירתו של העותר מכוונת נגד התנהגות הצבא בהליך השחרור של העותר מצה"ל, בגינה נדחה מועד שחרורו, וכתוצאה מכך חלים עליו תנאי הפרישה החדשים. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דינה להדחות. העתירה אינה עוסקת כלל בחוקיותן וסבירותן של החלטות הממשלה מיולי 96' וינואר 97' בענין הפגיעה בתנאי השירות והפרישה של משרתי הקבע, בהן עוסקת העתירה בבג"ץ 5060/96. לפיכך, עתירתו של העותר מחייבת בחינה נפרדת של הליכי סיכום פרישתו והשלכותיהם על תנאי פרישתו. נוכח העובדה, שהדיון בבג"ץ 4945/96 הסתיים, והתיק ממתין למתן פסק דין - איחוד הדיון לא יאפשר התיחסות לטענות העובדתיות הנפרדות של העותר, שיתכן שידרשו דיון.

מטעמים אלה, דין הבקשה לאיחוד דיון להדחות.

ניתנה היום, א' באייר התשנ"ח (27.4.98).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97065070.

A03

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1עתירה העוסקת בהתנהגות הצבא בהליך השחרור ולא בחוקיות ההחלטות הכלליות אינה מצריכה איחוד עם עתירה שעניינה ההחלטות הכלליות, ויש לבחון אותה בנפרד
  2. 2איחוד הדיון לא יאפשר התייחסות לטענות העובדתיות הנפרדות של העותר, שעשויות לדרוש דיון, ולכן דינה של הבקשה להידחות