רע"א 6516/00 תלמי בילו - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית ב נ. בנימין

1.מערערת 1, אגודת תלמי בילו (להלן: האגודה ), הינה אגודה שיתופית רשומה על פי פקודת האגודות השיתופיות, והיא מסווגת כמושב עובדים לפי תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) התשנ"ו - 1995. מערער 2 (להלן: המערער ) התקבל כחבר אגודת תלמי בילו בשנת 1975, והיה חבר האגודה באופן רצוף למן אותה שנה. המערער אינו מתגורר במושב, אך במשך השנים הצביע בבחירות לוועד האגודה. ביום ה- 15.7.1999 נועדו להיערך בחירות לוועד האגודה. בסמוך לאותו היום הגיש המשיב, אף הוא חבר האגודה, תביעה למתן פסק דין הצהרתי בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. המשיב ביקש, כי בית המשפט יצהיר, כי המערער ותשעה נתבעים נוספים, שגם הם אינם מתגוררים במושב מזה שנים, חדלו מלהיות חברים באגודה.

2.בית המשפט קמא החליט, כי אין בנמצא סעיף בתקנון האגודה המאפשר את חברותם של הנתבעים באגודה. זאת, לאור הזמן הרב שחלף מאז הצטרפו הנתבעים לאגודה, ולאור העדר אפשרות סבירה בעתיד הנראה לעין להתיישבותם של הנתבעים במושב. בית המשפט קמא בחן את עניינם של הנתבעים אף לאור תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג - 1973, בה נקבע כי "...נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין... יראו אותו כחבר באגודה...". בית המשפט פסק, כי איש לא נהג בעניינם של הנתבעים כבחברי האגודה. יתר על כן, בית המשפט סבר, כי אין בסעיף זה כדי "לרוקן מתוכן" את הוראות תקנון האגודה.

לשיטתו הוראת סעיף 6(ב) לחלק ב' לתקנון האגודה, לפיה נפסקת חברות של חבר "בעקרו את מושבו מהמושב", עשויה להיות ישימה במקרה זה לאור תכליתה של ההוראה.

לפיכך, נתן בית המשפט קמא פסק דין הצהרתי כמבוקש, וקבע כי הנתבעים אינם חברי האגודה ואינם רשאים להשתתף בבחירות לוועד האגודה.

3.בפני בית המשפט קמא עמדו, כאמור, 10 נתבעים. המערער לבדו הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין. בכתב הערעור תוקף המערער את החלטת בית המשפט קמא על כל נימוקיה כפי שפורטו לעיל. בבקשת עיכוב הביצוע טוען המערער, כי סיכויי הערעור טובים. לעניין מאזן הנוחות טוען המערער, כי החלטת בית המשפט קמא עלולה לסכל את סיכוייו לקבל נחלה במושב. לדבריו, הוא עומד עד עצם היום הזה על בקשתו משנת 1975 לקבל נחלה במושב לצד נחלת הוריו ואחיו. האגודה התעכבה במשך שנים רבות בהקצאת נחלות חדשות, אך לאחרונה חלה התקדמות בטיפול בעניין זה. אם יימחק שמו מרשימת חברי האגודה, כך הוא טוען, לא תהיה לו עוד כל עדיפות בקבלת הנחלה. אם לא ישתתף בקבלת ההחלטות באגודה, כך הוא סבור, עלולה האגודה לקבל החלטות אשר יפגעו בזכויותיו, תוך התעלמות מזכותו לקבל נחלה.

4.המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא. לעניין סיכויי הערעור הם טוענים, כי סיכויי הערעור קלושים לאור ההלכה שנקבעה בבג"ץ 6627/98 נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות (טרם פורסם), בהחלטה מיום 5.12.2000. לעניין מאזן הנוחות מצביעים המשיבים על העיכובים הרבים בעריכת בחירות לוועד האגודה. עיכובים אלו פוגעים בניהולו התקין של המושב ובזכויותיהם של כל החברים האחרים. עוד הם טוענים, כי תהליך הקצאת החלקות נמצא בראשיתו, וכי הוא יימשך עוד שנים רבות. עד סיומו של תהליך זה, הם סבורים, בוודאי יינתן פסק-דין בערעור.

5.בית המשפט קמא, אשר בפניו הונחה לראשונה בקשת עיכוב הביצוע, דחה את הבקשה לאור מאזן הנזקים, מבלי לפרט את טיבו של המאזן.

בשלב זה, ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין, אין מקום לקבוע מראש כי ההחלטה בבג"ץ 6627/98 נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות משליכה גם על עניינו של המשיב. מאזן הנוחות במקרה זה מורה, כי עלינו לאפשר לאגודה להמשיך בניהול השוטף של החיים המשותפים במושב ואף בקידום פעילות עתידית של חלוקת נחלות. מן הצד האחר ראוי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בזכויותיו של המבקש.

לפיכך, סבור אני כי רשאית האגודה לקיים בחירות לוועד האגודה, אף ללא השתתפות המערער, ולבצע כל פעילות נוספת המתיישבת עם פסק הדין בבית המשפט המחוזי. במובן זה אין מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין. אולם, עד להחלטה אחרת לא תבוצע הקצאה של נחלות, שיש בה כדי לפגוע באפשרותו של מערער 2 לזכות בנחלה במושב, במידה ויזכה בערעור. באופן זה, תימנע פגיעה משמעותית במערער 2, מבלי שייגרם נזק משמעותי לאגודה ולמשיב.

בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.