רע"א 6518/07 מרים ליבוביץ נ. מיסטר מאני ישראל (1997) בע"מ

1.

בית משפט השלום בתל אביב דחה תובענה שהגישו המבקשות כנגד המשיבה 1 ( להלן: המשיבה ) לפסק דין המצהיר כי הינן דיירות מוגנות בבית שבעלי הזכויות בו עיקלוהו לטובת המשיבה.

ערעור שהגישו על כך לבית המשפט המחוזי נדחה על הסף על ידי הרשם, מחמת אי הפקדת הערובה אותה נצטוו להפקיד.

לאחר דרך חתחתים פרוצדוראלית, פנו המבקשות בערעור לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת הרשם לדחיית ערעורן על הסף. בגדרו של ערעור זה פנו בבקשה לסעד ארעי של עיכוב פינויין מהדירה עד לבירור הערעור לגופו, ואם יתקבל עד לבירור הערעור המקורי שנמחק.

בהחלטה מיום 28.6.07 קבע בית המשפט המחוזי כי "מוכן הוא להניח לזכות המבקשות כי סיכוייהן להצליח בערעור על החלטת הרשם טובים, וזאת לנוכח העובדה שמדובר בדחייה בשל אי הפקדת ערבון לאחר שהמחדל הוסר".

על אף זאת – לא נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת הסעד הזמני שבערעור, שכן מצא כי גם אם יתקבל ערעור המבקשות כנגד החלטת הרשם, קטנים סיכויין להצליח בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום שכן פסק דין זה נסמך בעיקרו על קביעות עובדתיות "ובשל העובדה שאין זה מדרכו של בית משפט שלערעור להתערב בממצאים עובדתיים".

לאור זאת, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשות לסעד הזמני של עיכוב הפינוי, ועל כך מבקשות הן רשות לערער.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשה כבערעור, כאילו ניתנה הרשות לכך, ולקבל את הערעור.

משמצא בית המשפט שלערעור, ומשמוכן היה לצאת מתוך הנחה כי סיכויי הערעור המונח בפניו טובים הם – דין היה שייעתר לבקשת הסעד הזמני של עיכוב פינוי המבקשות מביתן עד להכרעה בערעור לגופו, שכן משמעות הממצא וההנחה האמורים של בית המשפט קמא הינה כי מן הדין, או לפחות מן הצדק, ליתן להן למבקשות את יומן בפניו ואת מימוש זכותן לערער על פסק דינו של בית משפט השלום.

השאלה בדבר טיב סיכויי הערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום (לאחר שתינתן להן זכותן למימוש זכות זו) נפרדת היא בנסיבותיו של עניין זה משאלת זכותן ליומן בבית המשפט בערעור שנמחק כאמור על הסף, בטרם נשמעו טענותיהן בו לגופן. זאת, הואיל ופסק דינו של בית משפט השלום כולל בנוסף לממצאי העובדה קביעות משפטיות שונות לעניין דרכי היווצרותה של "דיירות מוגנת" וזיקתן של זכויות שכאלו לזכויות נוגדות שביושר. לא ניתן לדעתי לומר בשלב זה כי הערעור בנסיבות אלה הינו חסר סיכוי על פניו.

משמצא והניח בית המשפט קמא כי טובים סיכויי הצלחת ערעורן כנגד דחיית הערעור שהגישו על הסף – דין היה שיתאפשר להן מימושה של זכות דיונית זו של הערעור, תוך מתן הסעד הזמני של עיכוב פינויין מהבית עד להכרעה בערעור.

3.

אשר על כן, אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.6.07 ומורה על עיכוב ביצוע פינויין של המבקשות מהבית שבנדון עד למתן הכרעה לגופו של הערעור שהגישו בתיק ע"א 2991/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

היה וערעורן יתקבל באופן בו תבוטל מחיקת הערעור שהגישו מלכתחילה נגד פסק דינו של בית משפט השלום, רשאיות יהיו המבקשות לפנות לבית המשפט שלערעור בבקשה לסעדים זמניים עד למתן ההכרעה באותו הערעור לגופו.

המשיבה תשלם למבקשות הוצאות הליך זה בסכום של 5,000 ש"ח.