רע"א 6519/14 ברכת הדרך לכם בע"מ נ. האלונים ירושלים בע"מ

1.

המבקשת הגישה לבית משפט השלום, ת"א (חי') 11036-10-09 (כב' השופטת נ' עדוי ), תביעה למתן צו עשה ותשלום כספי, מכוח שותפותה הנטענת בשני נכסים השייכים למשיבות. בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי המבקשת אינה שותפה בנכסים. הערעור על פסק הדין נדחה, ע"א (חי') 5053-03-13 (כב' סגן הנשיא י' גריל והשופטות י' וילנר ו ב' טאובר ). מכאן הבקשה לרשות ערעור המונחת לפני.

העובדות הרלבנטיות בתמצית: המבקשת והמשיבות הן חברות העוסקות, בין היתר, ברכישה, מכירה ופיתוח של מקרקעין. בחודש אוקטובר 2006 נחתם חוזה בין הצדדים, במסגרתו התחייבו המשיבות לשלם למבקשת סכומים שונים כ"דמי ייזום", במסגרת עסקה לרכישת שני נכסי מקרקעין. הצדדים חלוקים באשר לפרשנות החוזה. לשיטתן של המשיבות – שאותה קיבלו ערכאות קמא – יש לפרשו כך שתשלום דמי הייזום מותנה בביצוע פעולות ייזום שונות ביחס למקרקעין, כגון טיפול בשינויי תכנית בוועדות התכנון והבניה, השגת היתרי בניה וכדומה. מכיוון שפעולות מעין אלה בוצעו רק ביחס לאחד הנכסים, הסכימו המשיבות לשלם את דמי הייזום רק ביחס לנכס זה. מנגד, גורסת המבקשת כי תשלום דמי הייזום הותנה אך ורק בהשלמת רכישת הנכסים והעברת החזקה בהם למשיבות. לפי פרשנות זו, על המשיבות לשלם למבקשת את מלוא דמי הייזום. להשלמת התמונה יצוין כי המבקשת טוענת שדמי הייזום שולמו לה, בצורה של הקניית זכויות בנכסים מסוימים של המשיבות.

בית משפט השלום, ובעקבותיו בית המשפט המחוזי, קיבלו את פרשנותן של המשיבות לחוזה. בבקשה שלפני מצביעה המבקשת על מספר אינדיקציות התומכות, לשיטתה, בטענותיה: ציטוטים שונים משיחה שהוקלטה בין נציג המבקשת ונציג המשיבות, תשלומים שונים שבהם נשאה ומועדי עריכת החוזים השונים לצורך רכישת המקרקעין. לאחר עיון בפסקי הדין קמא ובחומר שהוגש, לא מצאתי לנכון לבקש את תשובת המשיבות, שכן הבקשה אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

2.

פרשנות חוזה נעשית לפי אומד דעתם של הצדדים, ובמסגרתה על הפרשן לפנות ללשונו של החוזה ולנסיבות העניין (ראו סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ מגדל חברה לביטוח בע"מ (26.02.2012)). חוזה כתוב לא הוצג על ידי מי מן הצדדים, אולם הוצגו מסמכים מטעם המשיבות ובחתימת נציגיהן בלבד, המאשרים הסכמות לשלם "דמי ייזום" עבור שתי עסקאות המקרקעין. ערכאות קמא בחנו את לשון המסמך, את

ההיגיון הכלכלי של העסקה ואת התנהגות הצדדים לפני ואחרי השלמת העסקאות. מן המכלול עלה כי המבקשת התחייבה לבצע פעולות ייזום ביחס לשני הנכסים. אלא שפעולות אלה בוצעו רק ביחס לנכס אחד.

אכן, המבקשת מצביעה על אינדיקציות בלשון החוזה ובהתנהגות הצדדים התומכות בטענותיה. אולם כל הטענות נבחנו היטב על ידי ערכאות קמא. הוסבר מדוע אין בהן כדי ללמד על כוונת הצדדים, ומדוע יש באינדיקציות אחרות כדי ללמד על הכוונה להתנות את התשלום בביצוע פעולות ייזום. בכלל זאת נבחנה אף הקלטת שיחתו של נציג המשיבות עם נציג המבקשת, והסכומים השונים ששילמה המבקשת. נמצאנו למדים שטענותיה של המבקשת הן ערעוריות באופיין, ויוצאות כנגד ממצאי מהימנות ועובדה אשר לובנו בכור המצרף של שתי ערכאות שונות. על פני הדברים, לא נפלה כל טעות משפטית בנימוקי ערכאות קמא ובמסקנה אליה הגיע. אין בכך להצדיק אפוא מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

3.

הבקשה נדחית. מכיוון שלא התבקשה תגובת המשיבות איני עושה צו להוצאות.