רע"א 6523/19 פלוני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר ) בת"א 52138-02-14 מיום 9.9.2019, בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשת המשיבה 1 – מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: מגדל ) להוציא מתיק בית המשפט את חוות דעתו של המומחה לאקטואריה מטעם המבקשים.

2.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה לתשלום פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ) ומכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בהחלטה מיום 31.7.2014 הורה בית המשפט המחוזי על מינויה של ד"ר ז'אנה צנטר כמומחית רפואית מטעם בית המשפט (להלן:

המומחית ), והורה כי זו תתייחס בחוות דעתה, בין היתר, "לשאלת תוחלת החיים הצפויה של התובע [המבקש 1, י.ו.; להלן: המבקש ]". בהמשך לכך, הגישה המומחית את חוות דעתה, ובמסגרת תשובותיה לשאלות הבהרה שהופנו אליה מטעם מגדל ציינה היא כי תוחלת החיים הצפויה של המבקש עומדת על כ-16 שנים.

3.

בהמשך לכך, ביום 4.4.2017 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחית, ובקשה זו התקבלה בהחלטה מיום 1.8.2017. המבקשים שלחו, אפוא, מספר שאלות הבהרה למומחית, ובתוך כך ביקשו התייחסותה לשאלות העולות מתוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית אליה התייחסה היא בחוות דעתה, וכנגזרת מכך, אף לחישוב תוחלת החיים שהיתה צפויה למבקש אלמלא נכותו כתוצאה מהתאונה. המומחית השיבה על שאלותיהם השונות של המבקשים, וציינה כי חרף השאלות האמורות, היא לא ראתה לשנות מעמדתה לגבי תוחלת החיים הצפויה למבקש – במצבו הנוכחי.

4.

בהמשך לכך, המבקשים הגישו את ראיותיהם, וכללו ביניהן אף חוות דעת של ד"ר יניב זקס – מומחה לאקטואריה (להלן: האקטואר ), אשר דנה הן בתוחלת החיים שהיתה צפויה למבקש אלמלא נכותו, בהתבסס על תוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית; והן בחישוב תוחלת חייו של המבקש בשים לב נכות שנגרמה לו בתאונה.

5.

בעקבות זאת, הגישה מגדל בקשה להוציא את חוות דעת האקטואר מתיק בית המשפט, וזאת, בין היתר, בטענה כי סוגיית תוחלת חייו של המבקש היא עניין שברפואה, אשר המבקשים אינם רשאים להגיש לגביו חוות דעת מומחה מטעמם נוכח הוראת סעיף 6א לחוק הפיצויים, ואשר אינה מצויה כלל בתחום מומחיותו של האקטואר. כן נטען כי המבקשים עצמם הפנו שאלות הבהרה למומחית ביחס לחישוב תוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית, ובהן אף שאלות מתחום הסטטיסטיקה, ולכן הם מנועים מלטעון כעת שסוגיית תוחלת החיים איננה עניין שברפואה. עוד טענה מגדל כי בהחלטה מיום 31.7.2014 נקבע שהמומחית תתייחס גם לתוחלת החיים הצפויה של המבקש, והחלטה זו הפכה לחלוטה; וכי חוות דעת האקטואר סותרת חזיתית את חוות דעתה של המומחית, ואף מטעם זה אין לאפשר את הגשתה.

6.

בתשובתם לבקשתה של מגדל טענו המבקשים, בעיקרו של דבר, כי חוות דעת האקטואר אינה עוסקת בעניינים שברפואה אלא בסוגיות סטטיסטיות הרלוונטיות לחישוב תוחלת החיים הצפויה של המבקש, ואשר אינן מצויות בתחום מומחיותה הרפואית של המומחית. בתוך כך, טענו המבקשים כי תוחלת החיים הכללית אליה התייחסה המומחית אינה מתייחסת לשיפורים עתידיים בתוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית, וכי המומחית שגתה בחישוב תוחלת החיים הצפויה של המבקש. עוד נטען כי המבקשים הפנו שאלות הבהרה למומחית למען הזהירות – ולמקרה שייקבע כי סוגיית תוחלת החיים היא עניין שברפואה, אך עמדתם היא כי המומחה המתאים לבירור סוגיה זו הוא האקטואר.

7.

בהחלטה מיום 9.9.2019 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתה של מגדל באופן חלקי, וקבע כי מחוות דעת האקטואר עולה כי הלה התבקש לחוות דעתו לגבי תוחלת החיים הצפויה של המבקש, בעוד שמדובר בסוגיה רפואית, אשר אינה מצויה בתחום מומחיותו. לכן נקבע כי חוות דעת האקטואר תוצא מתיק בית המשפט, אך לצד זאת, נקבע כי המבקשים רשאים להגיש חוות דעת "שתוכנה כארבעת השורות האחרונות בחוות דעתו של ד"ר זקס [האקטואר, י.ו.], שעניינה תוחלת החיים הכללית של האוכלוסיה, ואשר היא בתחום מומחיותו".

8.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה שבים המבקשים על טענותיהם בפני בית המשפט המחוזי, וטוענים כי חישוב תוחלת חיים היא סוגיה סטטיסטית הנתונה למומחיותם של אקטוארים, אשר נדרשים להתבסס בתוך כך על חוות דעת רפואיות בדבר מצבו הרפואי של ניזוק זה או אחר. עוד נטען, בין היתר, כי אין הצדקה להבחנה שערך בית המשפט המחוזי בין חישוב תוחלת חייו של המבקש, לגביה נקבע כי מדובר בעניין שברפואה, לבין תוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית, לגביה התיר בית המשפט להגיש חוות דעת אקטוארית. כן נטען כי אם חוות דעת האקטואר תוצא מתיק בית המשפט, ולאחר חקירת המומחית יתברר כי אכן אין ביכולתה להשיב על השאלות הסטטיסטיות הרלוונטיות לחישוב תוחלת חייו של המבקש, אזי לא יוותרו בידי בית המשפט המחוזי כלים לקביעת תוחלת החיים הצפויה של המבקש כאמור, וקבלת חוות דעת האקטואר בשלב זה תביא לעיכוב ההליך המשפטי. בנוסף נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכות הגישה לערכאות של המבקשים.

9.

בתשובתה סומכת מגדל ידיה על ההחלטה להוציא את חוות דעת האקטואר מתיק בית המשפט המחוזי, ושבה אף היא על עיקר טענותיה בפני הערכאה קמא. כן נטען כי הטענה לפיה המבקשים הפנו שאלות הבהרה למומחית אך למען הזהירות לא הועלתה בעת הפנייתן של השאלות כאמור, וכי המבקשים יוכלו לחקור את המומחית בדבר הסוגיות העולות, לטענתם, מחוות דעתה לגבי תוחלת החיים הצפויה של המבקש. לצד זאת, טוענת מגדל כי שגה בית המשפט המחוזי בסיפא של החלטתו, בה התיר למבקשים להגיש חוות דעת אקטוארית בעניין תוחלת החיים הכללית, שכן חוות דעת זו שונה מטבלאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואף מצויה בתחום המומחיות הרפואית.

10.

המשיבות 5, 7 ו-10 הודיעו כי אין בכוונתן להוסיף על תגובתה של מגדל.

11.

עוד יצוין כי המבקשים הגישו בקשה להשיב לתשובתה של מגדל, וזאת לאור בקשתה לבטל אף את הסיפא להחלטת בית המשפט המחוזי, ולהורות על הוצאת חוות דעת האקטואר במלואה מתיק בית המשפט. מגדל התנגדה לבקשה זו, בין היתר, נוכח הוראת תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) לפיה רשאי בית המשפט שלערעור לבטל את קביעות הערכאה קמא, אף אם הערעור נסב אך על חלקן.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

עיון בטענות הצדדים מעלה כי למעשה שני הצדדים חולקים על ההבחנה שערך בית המשפט המחוזי בין תוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית, לבין תוחלת חייו של הניזוק. ואולם, בהקשר זה, נדמה כי השלב הדיוני בו מצוי ההליך בפני בית המשפט המחוזי בענייננו איננו השלב המתאים להכריע בשאלת המומחיות הנחוצה לשם הכרעה בשאלות השונות המתעוררות במסגרת קביעתה של תוחלת חיים לניזוק. כפי שתואר לעיל, עובר להגשת חוות דעת האקטואר, הפנו המבקשים מספר שאלות הבהרה למומחית, שעניינן בסוגיות סטטיסטיות העולות מחוות דעתה לגבי תוחלת החיים של המבקש, ובתוך כך, אף הפנו לספרות רלוונטית בנושא. משכך, אני סבורה כי על המבקשים למצות את האפיק הדיוני בו החלו כאמור, וכן להעלות את השאלות הסטטיסטיות המתעוררות, לשיטתם, בחוות דעתה של המומחית – במסגרת חקירתה בפני בית המשפט המחוזי. בעקבות אותה החקירה יוכל גם בית המשפט המחוזי לבחון אם השאלות האמורות מצויות בתחום מומחיותה של המומחית, אם לאו. ככול שבית המשפט יסבור לאחר החקירה כי יש מקום לשנות מההחלטה מושא הבקשה דנן, כי אז ינהג הוא כחכמתו וטענות הצדדים שמורות להם לעניין זה.

14.

הנה כי כן, לא מצאתי כי דחייתה של בקשת רשות הערעור בשלב זה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, תגרום למי מהם נזק של ממש, או תביא לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה. לפיכך, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה דנן, כאמור בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוך שמירת טענות הצדדים לגופו של עניין, ככול שיחפצו להעלותן בשלב המתאים לכך. נוכח האמור, אף ראיתי לדחות את בקשתה של מגדל לביטול הסיפא להחלטתו של בית המשפט המחוזי. זאת, גם מן הטעם שמגדל לא הגישה בקשת רשות לערער על קביעה זו, ומשלא מצאתי ליתן למבקשים רשות ערעור על רישא ההחלטה האמורה (ראו: תקנה 462 לתקנות המתייחסת לסמכותו של בית המשפט של ערעור ).

15.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.