רע"א 6523/98 יעקב אלוני נ. גולה נחום

המשיבה (להלן: המוכרת) התחייבה למכור למבקשים (להלן: הקונים) קרקע במעוז ציון, בהסכם שקיבל תוקף של פסק-דין (להלן: ההסכם). במסגרת ההסכם התחייבה המוכרת לרשום את זכויות החכירה בקרקע על-שם הקונים בתוך 6 חודשים מיום מתן פסק-הדין. כן הוסכם, כי תמורת המכירה תועבר על-ידי הקונים לחשבון נאמנות, ממנו ישתלמו המסים ותשלומי החובה השונים שלגביהם הוסכם כי יחולו על המוכרת. עוד נקבע בהסכם, כי יתרת הסכום שתיוותר בחשבון הנאמנות, לאחר תשלום המסים ויתר תשלומי החובה, תועבר למוכרת.

הקונים גרמו להעברת 304,909 ש"ח מתמורת המכירה שהופקדה בחשבון הנאמנות, למינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) בגין תשלום שכונה "דמי היתר מהוונים" או "דמי חכירה מהוונים". אולם בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה, מי מהם צריך לשאת בתשלום האמור למינהל. המוכרת טענה, כי התשלום חל על הקונים, משום שהוא ניתן עבור זכויות עתידיות בקרקע, כגון הזכות לבנות על הקרקע או פטור מתשלום דמי חכירה שנתיים למינהל - זכויות שלגביהן הוסכם, כי הקונים ישאו בתשלומם. הקונים טענו, מצידם, כי התשלום למינהל חל על המוכרת, משום שהוא מהווה חלק מן התשלומים שפורטו באופן מפורש בהסכם כחלים על המוכרת. כתוצאה מן המחלוקת סירבה המוכרת לרשום על-שם הקונים את זכויות החכירה שלה בקרקע. הקונים הגישו איפוא בקשה לבית-המשפט המחוזי לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית-המשפט, לכוף את המוכרת בקנס ו/או במאסר, על-מנת שתקיים את פסק-הדין. המוכרת, מצידה, הגישה תובענה נפרדת כנגד הקונים, בטענה כי הללו הפרו את ההסכם.

בית-המשפט המחוזי (השופט דוד חשין) קיבל את טענת המוכרת ודחה את בקשת הקונים, בקובעו כי הקונים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם, להראות כי המוכרת הפרה את ההסכם. בית-המשפט המחוזי אף הוסיף וציין כי הקונים הם אלו שהפרו את ההסכם. עם זאת, סייג בית-המשפט את החלטתו, וזאת לאור ההליך הנפרד המתנהל בין הצדדים ועוסק באותן שאלות ממש. נקבע איפוא כי מסקנתו בדבר מהות התשלום למינהל היא "לכאורית בלבד". מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבה חוזרים הקונים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות. הפעלת סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית-המשפט כרוכה בקיום הוראה ברורה וחד-משמעית בפסק-הדין, אשר את ביצועה ניתן לכפות. ראו, למשל, רע"א 4231/90 אתת טכנולוגיות (1985) בע"מ נ' מכ"ש - מפסקי כרם שלום ואח' , פ"ד מה(1) 617, בע' 619. בעניין שבפניי, למצער לא ברורים פרטיה של ההסכמה החוזית שהושגה בין הצדדים וקיבלה תוקף של פסק-הדין. פרטים אלו וכן מהות התשלום שיש לשלם למינהל, עתידים להתברר בתובענה שהוגשה על-ידי המוכרת כנגד הקונים. בנסיבות אלו, אין זה ראוי לכוף את המוכרת לפי סעיף 6(1) האמור.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.