רע"א 6524-22 רע"א 6524-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ות' בר-אשר) אשר ניתן ביום 1.9.2022 בע"א 19060-08-22, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום ירושלים (השופטת מ' פורר) אשר ניתן ביום 15.7.2022 בת"א 54578-03-21, ואשר בגדרו נדחתה תביעת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן ביום 30.7.2017 בת"א 32373-12-12 (להלן: ת"א 32373-12-12) "בשל מרמה, זיוף בניגוד לדין ותוך איומים והפחדה".

2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

4.העובדות הדרושות לענייננו פורטו בהרחבה בפסק דיני מיום 15.6.2022 ברע"א 2698/22. לפיכך, לא אחזור על השתלשלות הדברים. בקצירת האומר, אציין כי ברקע לבקשה זו סכסוך ארוך שנים בין המשיבים, דניאל ויעקב, שהינם אחים, וזאת בנוגע לזכויות בנכס ברחוב הערבה 8/1 בגבעת זאב שהינו חלק ממגרש 403 במקרקעין שאינם מוסדרים הרשומים בחברת מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון) בע"מ (להלן: הנכס). בין יעקב לדניאל התנהלו הליכים משפטיים רבים, לחלקם היו שותפים המבקשים, בני משפחתו של דניאל – גרושתו, ילדיו ומחותנו. בין היתר, במסגרת ת"א 32373-12-21, תביעה לסילוק יד שהגיש יעקב, הורה בית המשפט על פינוי המבקשים ודניאל מקומת המסד בנכס, תוך חיובם בתשלום הוצאות משפט לטובת יעקב.

5.פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. בית משפט השלום יישם כדבעי את הכללים הנוגעים למעשה בית דין ולעילות המאפשרות ביטול פסקי דין חלוטים על נסיבות המקרה, ובדומה לבית המשפט המחוזי לא מצאתי כל עילה להתערב בשיקול דעתו בעניין זה. למעלה מכך, לנוכח ההליכים הרבים שהתנהלו סביב שאלת הבעלות בנכס ובשים לב לתוצאה הברורה של פסקי הדין קמא, אשר מעוגנת היטב במבחנים משפטיים, הנני סבור, בכל הכבוד, שהבקשה הנוכחית הינה מיותרת בתכלית.

6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות; ואך לפנים משורת הדין הנני נמנע מלחייב את המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה.