בבית המשפט העליון
רע"א
6538/11
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
אבידן גיא
נ
ג
ד
המשיבים:
1.אברהם קורן עו"ד
2.כונס הנכסים הרשמי
בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בפש"ר 3762-08-10 שניתנה ביום 5.9.2011 על-ידי כב' השופט ש' מנהיים
בשם המבקש:
עו"ד דני שימרן
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד רחל שני-שרפסקי
פסק דין
זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט ש' מנהיים) מיום 5.9.2011, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ התלוי ועומד נגדו באופן זמני (בין יום ה- 25.9.2011 ועד יום ה -
3.10.2011) על מנת לאפשר לו לעלות לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה בתקופת ראש השנה.
העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין הן אלה:
1.
המבקש הינו החייב בתיק פשיטת הרגל המתנהל בבית משפט קמא. ביום 23.12.2010 ניתן צו לכינוס נכסיו של המבקש, במסגרתו אף נאסר עליו לצאת את הארץ, וביום 18.7.2011 הוכרז המבקש פושט רגל. ביום 24.7.2011 פנה המבקש לבית משפט קמא בבקשה לביטול עיכוב יציאתו מן הארץ באופן זמני, בין התאריכים 25.9.2011 – 3.10.2011. במסגרת בקשה זו טען המבקש כי מאז שנקלע לקשיים כלכליים הוא חזר בתשובה וכיום הוא ובני משפחתו משתייכים לקהילת חסידי ברסלב "אור הנצח" שבהוד השרון ומנהלים אורח חיים חרדי. עוד טען המבקש כי מצוות הביקור בקברו של רבי נחמן מברסלב בתקופת ראש השנה הינה בעלת חשיבות ראשונה במעלה בקרב חסידי ברסלב ובהתאם לזאת מוכנים חברי קהילתו לממן את הוצאות טיסתו ושהייתו באומן בתקופת ראש השנה באמצעות תרומות. המבקש הוסיף וציין בבקשתו כי מאז מתן צו הכינוס הוא עומד בכל חובותיו על פי הצו, מגיש דו"חות אודות הכנסותיו מדי חודש בחודשו ומשלם לקופת הכינוס תשלומים חודשיים בסכום של 800 ש"ח לחודש. לבקשתו צירף המבקש כתב ערבות חתום בידי שני ערבים אשר התחייבו, בין היתר, לשאת בכל חובותיו בתיק פשיטת הרגל אם לא ישוב המבקש ארצה במועד. לטענת המבקש, עמדו ערבויות אלה בכל הקריטריונים המקובלים בהליכי הוצאה לפועל.
ביום 5.9.2011 דחה, כאמור, בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ש' מנהיים) את הבקשה בקובעו כי נסיעתו של המבקש לחו"ל אינה חיונית ובציינו כי: "חסידות ברסלב התקיימה דורות רבים שבמהלכם לא התאפשר לחסידיה להגיע לאוקראינה ולא שמעתי שנפגעה אמונתם בשל כך". עוד קבע בית המשפט כי המבקש אינו ממלא אחר חיוביו ולפיכך ממילא הוא אינו זכאי להקלות בתנאים שהושתו עליו בהסכמתו וכחלק מצו כינוס שניתן לבקשתו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
2.
המשיב 1 – הנאמן לנכסי החייב (להלן: הנאמן ), סבור כי יש מקום לקבל את בקשת רשות הערעור ולאפשר למבקש לצאת את הארץ באופן זמני כמבוקש על ידו בכפוף להמצאת ערבויות מתאימות. לעניין זה מציין הנאמן, בין היתר, כי קביעת בית משפט קמא לפיה המבקש אינו ממלא אחר חיוביו לפי צו הכינוס בטעות יסודה ולמעשה מדובר בחייב העומד בתשלום החודשי שהושת עליו ואף מדווח באופן סדיר על הכנסותיו והוצאותיו.
המשיב 2 – כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונ"ר ) חזר בו, הלכה למעשה, בתגובתו כאן מטענתו בפני בית משפט קמא, לפיה מדובר בחייב שאינו ממלא אחר חיוביו לפי צו הכינוס והוא מסכים כי המבקש אכן משלם את התשלומים החודשיים ומגיש את הדו"חות החודשיים. אף על פי כן, תומך הכונ"ר בעמדה שהביע בבית משפט קמא ולפיה אין מקום לאפשר למבקש לצאת את הארץ שכן מדובר בנסיעה שאינה חיונית. לגישתו אין מדובר באירוע חד פעמי ולדבריו "עוד נכונו לחייב ימים טובים אחרים בהם יוכל לצאת כרצונו ולבקר בקברו של רבי נחמן מברסלב".
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן החלטתי לעשות שימוש בסמכותי על פי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כמפורט לעיל, מתגובתו של הנאמן וכן מתגובתו של הכונ"ר עולה כי אחת הקביעות אשר שימשו יסוד להחלטתו של בית משפט קמא לפיה המבקש אינו ממלא אחר חיוביו במלואם, היא קביעה שיסודה בטעות. משכך, ובשים לב לעובדה כי על פי דו"ח הנאמן (שצורף כנספח לבקשת רשות הערעור), חובותיו של המבקש נוצרו בתום לב וכן בשים לב לעובדה כי חברי קהילתו של המבקש הם אלה שיישאו בהוצאות נסיעתו ושהייתו בחו"ל סבורני כי יש מקום לאפשר למבקש לצאת את הארץ באופן זמני ולתקופה הקצרה שנתבקשה, דהיינו בין יום ה- 25.9.2011 ועד יום ה -
3.10.2011, בכפוף להמצאת בטוחות להנחת דעתו של בית משפט קמא.
החלטתו של בית משפט קמא מיום 5.9.2011 מבוטלת, אפוא, והדיון יוחזר אליו לשם קביעת הערבויות אותן יידרש המבקש להעמיד כתנאי ליציאתו את הארץ.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, יט' באלול, תשע"א (18.9.2011).
ש ו פ ט ת