רע"א 6557/99 רבקה הרן נ. האפוטרופוס לנכסי נפקדים

1.בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ממן) דחה בקשת המשיב לדחות את תביעת המבקשים על הסף. עם זאת, קבע, כי הסעד לו עותרים המבקשים בתביעתם לפסק-דין הצהרתי איננו יעיל ואיננו נוגע למהות המחלוקת שבין הצדדים. על כך הבקשה שלפנינו.

בבסיס התביעה, טענה לבעלות המשיבים בנכס מקרקעין שנרכש - לפי הטענה - על ידי מורישם, נרשם על שם מי שלימים הוכרז כנפקד, הוקנה למשיב 1 מכוח החוק, ונמכר על ידו לעמידר, שככל הנראה העבירה הלאה. כמו כן, מתייחסת הבקשה לבקשה לגילוי מסמכים לתשובה לשאלונים, לפרטים נוספים, בקשה שלא נענתה במלואה.

בית המשפט המחוזי לא דחה את התביעה על הסף וגם לא מצא למחקה, אלא איפשר למבקשים לתקנה וקבע כי יחזור לדון בבקשות האחרות לאחר הגשת תביעה מתוקנת. על כך בקשת רשות הערעור שבפנינו.

2.המבקשים מצאו להגיש את תביעתם בדרך "מיוחדת". התביעה היא להצהיר כי תצהירו של ראש עיריית טבריה שבהסתמך עליו הוכרזה הנפקדות, בטל ומבוטל וממילא כל מה שמושתת על התצהיר - לאמור ההכרזה עצמה על תוצאותיה, בטל.

לטענתם, המבקשים "ערים למצב הקשה אליו נקלעו ולכן בחרו לנקוט בהליך של סעד הצהרתי כנגד המשיב, במטרה ברורה - להשתחרר מהמשיב ולא לנהל נגדו את מלחמתם על הבעלות אלא כנגד ביידס [הנפקד]...".

3.אלא שטעות בידם של המבקשים. אין הם יכולים להימנע מלנהל את מלחמתם נגד המשיב, שכן, הנכס הוקנה לו וכשם שעומדות למבקשים עילות שונות לתבוע לפיהם את זכותם הנטענת, כך עומדות למשיב הגנות שונות שלא ניתן לשלול ממנו את הזכות להעלותן.

אכן, בפני המבקשים מספר משוכות. מדובר בנכס שהוכרז כנפקד וכך גם בעליו הרשום, ביידס, כאשר הטענה היא שמלכתחילה לא היה הנכס של ביידס וכיום אין הוא רשום לא על שם ביידס וכנראה אף לא על שם המשיב 1 ועמידר שרכשה אותו והעבירה בו - ככל הנראה - זכויות לצד שלישי. במצב דברים זה אין בית המשפט אמור לטפל בתביעה לפסק-דין הצהרתי המיועד ליתן הצהרה לגבי מסמך מסוים לצורך התדיינות נוספת צפויה, כאשר ניתן לנהל את ההתדיינות על מלוא היקף המחלוקת, ולא לטפל בשולים, כלשונו של בית משפט קמא.

הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות.