רע"א 6558/97 דמתי בנימין נ. דמתי עזריאל

1.המבקש והמשיב הינם אחים. אמם של המבקש והמשיב ערכה עימם חוזה על פיו העבירה להם את הבעלות על ביתה תמורת הטיפול והדאגה לאחיהם המוגבלים וההבטחה שידאגו למגוריהם בחצר הבית. בין המבקש למשיב החלו סכסוכים הנוגעים לדרך מימוש רצונה של האם, שנפטרה בינתיים, ובעיקר לאופן הטיפול באחיהם המוגבלים. המבקש פנה לבית המשפט למשפחה בתל אביב (תמ"ש 21130/95) שימנה אפוטרופוס לאחד מן האחים המוגבלים. בית המשפט למשפחה פיצל את האפוטרופסות: על גופו של החסוי מינה את המשיב לאפוטרופוס, בהסתמכו על חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לו ותסקירי סעד, ומהנימוק שהחסוי סמוך על שולחנו; על רכושו של החסוי מינה בית המשפט אפוטרופוס ניטרלי.

2.המבקש ערער על החלטת בית המשפט למשפחה לבית המשפט המחוזי (עע"מ 53/97). ערעורו נדחה. בית המשפט לא מצא מקום להתערב בהחלטת בית המשפט למשפחה שכן לא התרשם שהן שגויות או לא מבוססות על חומר הראיות. בית המשפט התרשם שהמשיב ממלא את כל המצופה ודואג לרווחת האחים. בנוסף ציין בית המשפט כי יש להעדיף קרוב משפחה דואג על פני מינוי גורם זר.

3.בבקשה שבפניי שוב טוען המבקש את הטענות שהעלה בבית המשפט המחוזי, ביחס לשיקולי בית המשפט במנותו את האפוטרופסים שמינה. לאחר שעיינתי בטענותיו של המבקש ובמסמכים שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא שבית משפט זה לא ידון בערעורים כערכאה שלישית, אלא אם מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית מיוחדת (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). הבקשה שבפני מעלה שאלות שאינן יוצאות מגדר המחלוקת הספציפית שבין הצדדים ולכן אין מקום להתערבותו של בית משפט זה. כך הדבר ביחוד לאור קביעת בית המשפט המחוזי, שלא מצא פגם או פסול בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין מינוי המשיב כאפוטרופוס. מטעם זה, לא נמצאה עילה לבחינה נוספת של טענות עובדתיות אלה בפני ערכאה שלישית. על כן, דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.