רע"א 6563/99 אלבז ארמונד נ. לוי אריה

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיא לרון) מיום 8.8.99, בע"מ 109/98, אשר ביטל את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת אחימן) מיום 25.2.98 בתמ"ש 3851/97.

1.המשיב פנה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי כי חנות הרשומה על שמו ועל שם המבקש, שהוא גיסו, שייכת רק לו. הבקשה הייתה מבוססת על בוררות שנערכה בין הצדדים. אין מחלוקת בין הצדדים כי הבורר הורה כי על המשיב לשלם למבקש סכום כסף מסוים. המבקש טען כי במסגרת הבוררות נדונו רק סכסוכים כספיים בין הצדדים, ולא עניין הבעלות על החנות. המשיב מצידו טען, כי פסק הבורר כלל קביעה לפיה הבעלות במחצית החנות הרשומה על שם המבקש תועבר למשיב. פסק הבורר עצמו לא הוצג בפני בתי המשפט דלמטה והבורר עצמו נפטר. עם זאת, הובאו בפני בית המשפט מסמכים שנחתמו על ידי המבקש לאחר מתן פסק הבורר, אשר עניינם בהעברת הבעלות במחצית החנות מן המבקש למשיב.

2.בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המשיב לא עמד בנטל השכנוע הנדרש ולכן דחה את תביעתו. בית המשפט המחוזי קבל את ערעורו של המשיב ופסק שהמשיב עמד בנטל השכנוע כי פסק הבורר אכן כלל הכרעה בנוגע לבעלות בנכס.

3.המבקש כעת טוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחדש הלכה. לטענתו פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתעלם מדרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. משלא הוצג כתב הבוררות, ולאור העובדה כי הסעד המבוקש על ידי המשיב הינו התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין, "הרי שהסוגייה הנכרכת בהכרח, בדרך להכרעה המשפטית, הינה האם פסק הבוררות והוכחת תוכנו, עמדו בדרישת הכתב של סעיף 8 לחוק המקרקעין, וזאת כאשר פסק הבורר עצמו לא היווה ראיה בתיק ולמעשה לא הוצג מעולם".

4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות. בתי המשפט דלמטה דנו בשאלה האם העברת הבעלות במחצית החנות למשיב נכללה או לא נכללה בהכרעת הבורר. הערכאות דלמטה ביססו את הכרעותיהן, השונות בתוצאותיהן, על הראיות והמסמכים שהוצגו בפניהן, תוך התחשבות בנטל השכנוע ומאזן ההסתברויות. סוגיית העמידה בדרישת הכתב לא הועלתה כלל ולא נדונה על ידי בתי המשפט דלמטה. ממילא, לא חודשה הלכה על ידי בית המשפט המחוזי. לאור האמור לעיל, בקשה זו אינה מעלה שאלה מסוג השאלות בהו נהוג ליתן רשות ערעור שני (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) ודינה להידחות.