רע"א 6565/15 פלוני נ. פלוני

1.

מונחת לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 37285-12-10, כב' השופט א' רומנוב ), במסגרתה התקבלה חלקית בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן לזכות המשיבה, ונקבע כי מחצית מהפיצוי שנפסק לה – בסך 376,656 ₪, בתוספת שכר טרחת עו"ד ומע"מ בשיעור של 13%, ובניכוי תשלומים תכופים שכבר הועברו – תעוכב עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשות לבית משפט זה.

2.

ברקע הבקשה הנוכחית ניצב, כאמור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קיבל את תביעת המשיבה כנגד המבקשות, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ). עובר להגשת ערעור לבית משפט זה, הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורן. לדידן, סיכויי הערעור – אשר הוגש בינתיים, ובו משיגות המבקשות הן על קביעותיו העקרוניות של בית המשפט קמא בסוגיית האחריות, והן על אופן חישוב הנזק – אינם מבוטלים. זאת ועוד, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתן: מחד גיסא, מדובר בסכום גדול יחסית שיש להניח כי המשיבה תתקשה להחזיר ככל שיתקבל ערעורן. מאידך גיסא, חלק ניכר מן הפיצויים צופה פני עתיד, כך שהפגיעה במשיבה בגין העיכוב אינה משמעותית. לעומתן, טענה המשיבה כי סיכויי הערעור קלושים, כי לנוכח פרק הזמן שחלף מאז התאונה – 19 שנים – אין מקום לעיכוב נוסף, וכי אין ממש בחשש מפני קשיי השבה. כאמור, בית המשפט קמא הורה על עיכוב חלקי, וקבע כי "אף מבלי להתייחס לשאלת סיכויי הערעור... באיזון בין השיקולים השונים יש מקום להורות על עיכוב ביצוע חלקי בלבד". מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

1.

דין הבקשה להידחות. בית המשפט פעל בצורה מאוזנת ואינני רואה כל הצדקה למתן רשות ערעור. אוסיף, כי חלק מכספי הפיצויים נועד למימון טיפול בנזקי התאונה – נתון שמשפיע אף הוא על נטיית מאזן הנוחות. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.