רע"א 6566/19 רחל לאה רפפורט נ. אברהם חיות

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ש' גלר) בפש"ר 35811-10-16 מיום 26.8.2019 בגדרה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת להחרגת החוב של המשיב 1 (להלן: החייב ) כלפיה מצו ההפטר בעניינו.

2.

ביום 30.5.2019 ניתן פסק דין בהליך פשיטת רגל המתנהל בעניינו של החייב, במסגרתו הוכרז החייב כפושט רגל, אושרה בעניינו תכנית פירעון וניתן הפטר לו מותנה תוך דחיית התנגדותה של המבקשת לאמור (להלן: פסק הדין ).

3.

בהמשך לכך, הגישה המבקשת בקשה להחרגת החוב של החייב כלפיה מצו ההפטר שניתן במסגרת פסק הדין. בית המשפט המחוזי התייחס לבקשה זו כאל בקשה "לעיון מחדש" בפסק הדין, וקבע כי טענות המבקשת בבקשה נדונו לגופן במסגרת פסק הדין, וכי טענותיה בדבר חוסר תום לבו של החייב נשקלו על-ידי בית המשפט ואף הובאו בחשבון במסגרת גיבוש תכנית הפירעון. עוד נקבע כי המבקשת לא הציגה במסגרת הבקשה עובדות חדשות שלא הובאו בפני בית המשפט המחוזי בטרם ניתן פסק הדין, וכי למעשה מדובר בטענות זהות לאלו שנטענו על-ידה בעבר והוכרעו בעבר. משכך, כאמור, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת.

4.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, וכן הגישה את בקשת רשות הערעור דנן על ההחלטה בבקשה לעיון מחדש. בבקשת רשות הערעור דנן, כמו גם בערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין, טוענת המבקשת, בעיקרו של דבר, כי לא היה מקום לכלול את חובו של החייב כלפיה במסגרת ההפטר שניתן בעניינו, מאחר שהחוב נוצר במרמה. המבקשת מבהירה כי טענה זו לא נטענה על-ידה טרם ניתן פסק הדין על-ידי בית המשפט המחוזי, וזאת, לטענתה מאחר שלא הייתה מיוצגת במסגרת ההליך שם, וכי לפיכך יש לאפשר לה להעלות טענה זו כיום, אף לאחר שכבר ניתן פסק דין בנדון.

5.

דין הבקשה להידחות.

טענות המבקשת מופנות, הלכה למעשה, כלפי ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי לפני שניתן פסק הדין וכן כלפי קביעותיו והכרעתו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין עצמו. ואולם, המקום להעלות טענות מעין אלה, הוא במסגרת הערעור על פסק הדין שהגישה המבקשת, וממילא אין מקום להידרש לטענות אלה במסגרת בקשה נפרדת, היא הבקשה דנן. אציין כי עיון בהודעת הערעור מעלה כי המבקשת אכן העלתה במסגרת ערעורה טענות זהות במהותן לטענותיה בבקשה הנדונה.

אדגיש כי אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי לגוף הטענות.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.