רע"א 6599/02 מועדון הכדורגל הפועל חיפה בע"מ(בפירוק זמני) נ. כהן ישראל

1.המבקשת היא קבוצת כדורגל המצויה בהליך של פירוק זמני (להלן: הקבוצה). המשיב 1 הוא שחקן כדורגל בקבוצה. למשיב 1 טענות ותביעות כספיות נגד הקבוצה, אותן ביקש להעלות בפני המוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל, וזאת בהתאם להליך המעוגן בתקנון ההתאחדות לכדורגל. התנגדותה של הקבוצה לבירור הפלוגתא בפני מוסד הבוררות נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס). על החלטה זו מבקשת הקבוצה רשות ערעור.

הקבוצה טוענת כי אין מקום להיזקק לתביעה בפני מוסד הבוררות, מאחר שעל-פי תקנון ההתאחדות לכדורגל, אין הבוררים כפופים לדין המהותי. לפיכך, עלול פסק הבוררות להטיל על קופת הפירוק של הקבוצה נטל כספי כבד, באופן המהווה העדפת נושים. לעניין זה מסתמכת הקבוצה על פסק הדין בע"א 563/90 מועצת פועלי פתח-תקווה נ' שמשון חברה לצמיגים ולגומי בע"מ (בפירוק) , פ"ד מה(5) 589. לדבריה, נקבעה בפסק הדין האמור הלכה פסוקה, לפיה אין להיזקק להליכי בוררות כאשר הבורר אינו כפוף לדין המהותי.

2.עיינתי בטענת הקבוצה ובתגובות המשיבים, ולא מצאתי עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא. כאמור בהחלטת בית המשפט, יש להבחין בין שלב הבירור המהותי של תביעותיו הכספיות של המשיב, שמטרתו הוכחת חוב, לבין שלב מימוש החוב. מוסד הבוררות מהווה מסגרת לשמיעת ראיות, שמטרתה להכריע בשאלת זכויותיו הכספיות של המשיב כלפי הקבוצה. אם וכאשר יכיר המוסד לבוררות בקיומו של חוב כספי של הקבוצה כלפי המשיב 1, ייכנס החוב למצבת החובות הכוללת של הקבוצה. דינו של המשיב 1 יהיה, בנסיבות אלה, כדין נושים אחרים, ומימוש זכויותיו - היה ויוכרו כאלה – ייקבע בהתאם למגבלות החלות על חברה הנמצאת בפירוק זמני. ברי, אפוא, כי לא מתעורר חשש להעדפת המשיב 1 על פני יתר הנושים. יתר על כן, אין ללמוד גזירה שווה בעניין זה מפרשת מועצת פועלי פתח-תקווה . החוב נשוא הערעור בפרשה זו נוצר במהלך הפירוק של החברה. כפי שציין בית המשפט שם, "חוב כזה אינו נכנס ל'סל' החובות שקדמו למינוי המפרק, ואין הוא משתתף בחלוקה הכללית של הדיבידנדה בין אותם נושים" (שם, בעמ' 592). ברור, אם כן, מדוע חשש בית המשפט באותה פרשה מפגיעה בנושים אחרים של החברה, ומדוע לא מתעורר חשש דומה במקרה דנן.

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב 1 בסכום של 5,000 ש"ח.