פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
660/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. אחים דושי למזון בע"מ
2. עפיף כוטבא דושי
נ ג ד
המשיבה:
Yacoub Qura Co. Company / Qura Chocolate Factory
(חברה ירדנית)
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.12.2020 בעש"א
9514-06-20 שניתן על-ידי השופט ג' גונטובניק
בשם המבקשים:
עו"ד אייר סתיו
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.12.2020 (עש"א 9514-06-20, השופט ג' גונטובניק ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטתה של הפוסקת בקניין רוחני ז' ברכה , סגנית רשם הפטנטים (להלן: הפוסקת ) מיום 12.5.2020.
2.
מקורו של ההליך שבפני הוא בבקשות למחיקתם של שני סימני מסחר (מס' 266863 ו-284688) ולביטולם מחמת אי-שימוש. מדובר בשני סימני מסחר מעוצבים בבעלותה של המשיבה שנרשמו בישראל בשנים 2016 ו-2017 וכוללים איור ואת הכיתוב " La Roche " ו- " Chocolate – Giftware " (להלן: סימני המסחר ). המבקשת 1 היא חברה העוסקת בהפצת דברי מזון והמבקש 2 הוא הבעלים של סימן המסחר המילולי " LAROCHE " (מס' 218325) (להלן: הסימן המילולי ). שתי הבקשות נדונו במאוחד.
3.
בעיקרו של דבר, המבקשים טענו כי סימני המסחר אינם כשירים לרישום לפי סעיפים 11(6) ו-11(9) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן:
פקודת סימני המסחר ) מאחר שהם מטעים את הציבור ומעודדים תחרות בלתי הוגנת, וכי יש למחוק אותם מחמת אי-שימוש בהתאם לסעיף 41 לפקודת סימני המסחר.
4.
בהחלטתה דחתה הפוסקת את הבקשות. בעניין אי-השימוש בסימני המסחר נקבע כי בשלב זה לא ניתן להגיש בקשה לביטולם מאחר שטרם חלפו שלוש שנים ממועד רישומם בפנקס סימני המסחר, ולכן מתייתר הצורך לדון בשאלה של היקף השימוש בהם בישראל. בכל הנוגע לטענת אי-כשירותם של סימני המסחר לרישום קבעה הפוסקת בעיקרו של דבר כי המבקשים לא הוכיחו מוניטין בסימן המילולי שבו הם מחזיקים, כי לא מתקיים דמיון מטעה בין סימני המסחר של המשיבה לבין הסימן המילולי של המבקשים, וכי המבקשים אף לא הוכיחו שימוש בפועל בסימן המילולי. כן נדחתה הטענה כי בחירתה של המשיבה בסימני המסחר נעשתה בחוסר תום-לב.
5.
המבקשים הגישו ערעור על החלטתה של הפוסקת לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקבעו כי החלטתה של הפוסקת נטועה בנסיבות העובדתיות והקונקרטיות של תיק זה, באופן שאינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
6.
הבקשה דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים כי הבקשה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם של הצדדים, ובהן הסוגיה שעניינה אופן הערכתו של הדמיון בין סימן מסחר מעוצב לסימן מסחר מילולי. המבקשים טענו בעניין זה כי יש ליתן משקל מכריע ל"מבחן הצליל" בהשוואה בין הסימנים. עוד טוענים המבקשים כי נגרם להם עיוות דין בשל חשש כבד להטעיה בין סימני המסחר של המשיבה לסימן המילולי. באשר לכך נטען, בין היתר, כי החלטת הפוסקת סותרת החלטה אחרת שלה בבקשת רישום של סימן מסחר אחר שהגישו המבקשים (המבוסס על הסימן המילולי), שבה הוכרה האפשרות של הטעיה בשל דמיון בין סימן זה לסימני המסחר של המשיבה.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שמעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמת מידה זו מיושמת, בשינויים המחייבים, גם בבקשות רשות ערעור שמקורן בהחלטה של רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר, וזאת בשים לב למומחיותו המקצועית ובמאפיינים השיפוטיים של תפקידו (ראו למשל: רע"א 4100/17
L'Oreal
נ' סנו מפעלי ברונוס בע"מ , פסקה 7 (7.6.2017) ; רע"א 3671/20 כהן נ' רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר , פסקה 5 (15.7.2020)). לא מצאתי כי המקרה הנוכחי מקיים אמת מידה מחמירה זו. בעיקרו של דבר, הבקשה שבפני נסבה על הכרעות יישומיות בדבר מידת הדמיון בין סימני המסחר לסימן המילולי. ממילא היא אינה מעוררת שאלה עקרונית, ואיני סבורה כי דחיית הבקשה תסב למבקשים עיוות דין.
8.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח בשבט התשפ"א (10.2.2021).
ש ו פ ט ת