ב בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 6601/02 - א'
בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש: מחמד אחמד נג'ם
נגד
המשיב ה: החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.6.02 בבש"א 4597/02 (ע"א 2880/01), שניתנה על-ידי כבוד השופט ש' ברלינר
בשם המבקש: עו"ד יואל גולדברג
בשם המשיבה: עו"ד אלי רולוף
פסק-דין
המבקש טוען לדיירות מוגנת בנכס, הממוקם בעכו העתיקה, באזור המוגדר כ"שטח ציבורי פתוח" ומיועד לפיתוח תיירותי. אביו המנוח של המבקש שכר בשעתו מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים צריף בן חדר אחד וקרקע חקלאית במקום ולאחר מותו הוסיף המבקש להתגורר במקום עם משפחתו. זכויות המשכיר בנכס עברו, לימים, מאפוטרופוס לנכסי נפקדים לידי המשיבה.
בתביעה שהגישה המשיבה לבית-משפט השלום בחיפה לפינוי המבקש מהנכס קבע בית-המשפט, כי בנכס נבנו תוספות בנייה בהיקף נרחב, וכן כי המקום שימש כבית-עסק לאירוח. בכך הופר הסכם השכירות, באופן המקנה למשיבה עילת פינוי נגד המבקש. אשר-על-כן קבע בית-משפט השלום, כי המבקש יפונה מהנכס.
המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה וכן בקשה לעכב את ביצוע הפינוי עד להכרעה בערעור. בית-המשפט המחוזי (השופט שמואל ברלינר), שטרם דן בערעור לגופו, דחה את הבקשה לעיכוב-ביצוע אך קבע, כי אם בתוך חודשיים ממועד מתן ההחלטה יפנה המבקש את הכנס ויוותר על טענותיו ביחס לנכס, תשלם לו המשיבה סך של 50,000 דולרים. או-אז הגיש המערער את הבקשה שבפניי.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
אמנם, על-פניו ובלי להביע עמדה באשר לערעור התלוי ועומד בפני בית-המשפט המחוזי, נראה כי לא נפל פסול בהכרעותיהן של הערכאות הקודמות. זאת, הואיל ונדמה כי במוקד העניין לא עומדת סוגיית הפינוי מהנכס, כי אם השאלה אם המבקש זכאי לפיצוי כספי או לדיור חלופי. המבקש עצמו אף הציע כי המשיבה תספק לו דיור חלופי.
אף-על-פי כן, בנסיבות המקרה ראיתי להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי. זאת, לנוכח העובדה שערעורו של המבקש טרם נשמע ובשים לב למועד הקרוב שבו קבוע ערעור זה לדיון בפני בית-המשפט המחוזי, וכן הואיל ומדובר בפינוי אדם ממקום מגוריו, מצב שבו נוטה בית-המשפט בדרך-כלל להעניק סעד של עיכוב ביצוע, מחשש שלאחר הפינוי יתעורר קושי בהשבת המצב לקדמתו אם יתקבל ערעור על פסק הפינוי. ראו ב"ש 736/83 אברהם נ' נזירי ואח' , פ"ד לז(3) 496.
אשר-על-כן, הערעור מתקבל באופן זה שביצוע פסק-דינו של בית-משפט השלום יעוכב עד לתחילת שמיעת ערעורו של המבקש בבית-המשפט המחוזי. לאחר מכן, אם ברצונו בכך, יהיה על המבקש להגיש בקשה חדשה לעיכוב הביצוע לבית-המשפט המחוזי הדן בערעור.
ניתנה היום, ד' בחשוון תשס"ג (10.10.02).
ש
ו פ ט ת