רע"א 6608/05 מורבוך יעוביזדה נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגן הנשיא י' זפט) מיום 2.5.05, בה הוחלט לדחות את בקשת המבקשות לעכב הליכי הוצאה לפועל למימושה של משכנתה על מגרש שבבעלותן ( להלן - המגרש ).

2.לצורך הבטחת פירעון הלוואות שקיבל אחר - בעלה של המבקשת 1 ואביה של המבקשת 2 - מן המשיב ( להלן - הבנק ), שעבדו המבקשות בשנת 1987 את זכויותיהן במגרש לטובת הבנק. השעבוד נעשה טרם רישום זכויות המבקשות במגרש. ביום 6.5.89 ניתן בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין, בו נקבע כי על הלווה ועל המבקשות (כנראה כערבות) לשלם לבנק סך של 74,395.45 ש"ח, ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב הפסוק, ובנוסף פעל לרישום המשכנתה לטובתו. ביום 15.6.04 נרשמה משכנתה לטובת הבנק. הבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל למימוש המגרש, ונתקיימה התמחרות למכירתו. המבקשות עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר כי לבנק לא קמה זכות לממש את המגרש, וכסעד זמני עתרו לעכב את הליכי ההוצאה לפועל למימושו. בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 2.5.05 דחה את הבקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

3.דין הבקשה להידחות. כנגד המבקשות ניתן פסק דין, הקובע את חובן לבנק. למבקשות אין טענה כנגד פסק הדין, ואף לא כנגד המשכנתה שנרשמה לטובת הבנק. טענות המבקשות מכוונות לשיעורו של סכום החוב העדכני. לגירסתן, לא ייתכן שסכום החוב העדכני, המגיע לטענת הבנק למיליוני שקלים, תפח לסכום כה גבוה מאז שניתן פסק הדין. טענות אלו אינן מהוות עילה למתן סעד לצורך עיכוב הליכי הוצאה לפועל בגדרו של ההליך שננקט. מבלי להביע עמדה לגופן של הטענות, הרי שטענות מסוג זה, באשר לגובה החוב, יש להפנות לראש ההוצאה לפועל. צדק איפוא בית המשפט קמא בהחלטתו לדחות את הבקשה.

4.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בלא צורך בתשובה. ממילא נדחית הבקשה לסעד זמני, שצורפה לבקשת רשות הערעור.