רע"א 6624/18 מהיר- אדלר אברהם תעשיות בע"מ נ. הורטל מכונות בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופטת חנה קיציס ) מיום 26.7.2018 בת"א 13465-03-15 במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לפסילת מומחה מטעם בית המשפט ומינוי מומחה אחר תחתיו.

רקע

1.

המבקשת, חברה המייצרת מגוון מוצרים בתעשיית המתכות האזרחית והביטחונית, רכשה מהמשיבה 1, חברה העוסקת בייבוא והפצה של מכונות לעיבוד שבבי, מכונה תעשייתית לעיבוד שבבי (להלן: "המכונה" ). על פי הנטען בכתב ההגנה, המכונה הגיעה לארץ בינואר 2012 אולם המבקשת לא הייתה ערוכה לקלוט אותה, והיא אוחסנה לזמן מה לבקשתה במחסן ערובה בנמל, על חשבון המשיבה 1. על פי הנטען בכתב התביעה, המכונה סופקה למבקשת בחודש פברואר 2012 והוצבה בחצר מפעלה, באריזה וללא שימוש במשך שבעה חודשים. בחודש ספטמבר 2012 תיאמו הצדדים את שינוע המכונה מחצר המבקשת לאולם הייצור שלה וכן את התקנתה. לצורך פעולת השינוע הזמינה המשיבה 1 שירותי הובלה מהמשיבה 2 (להלן: " חברת ההובלה "). במהלך שינוע המכונה החליקה המכונה פעמיים מהמגלשיים שנשאו אותה ולטענת המבקשת כתוצאה מנפילות אלו נפגמה המכונה. המבקשת דרשה מהמשיבה 1 מכונה חלופית. בין הצדדים ובין חברת הביטוח של המשיבה 1, היא המשיבה 4 (להלן: " חברת ביטוח "), הוחלפו מספר תכתובות ואף נוהלו מגעים לפשרה. המגעים לא צלחו ובחודש מרץ 2015 הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי במסגרתה עתרה לביטול הסכם הרכישה, החזרת התמורה הכספית ופיצוי בעבור נזקיה. נכון למועד החלטה זו טרם נעשה במכונה שימוש.

2.

המשיבה 1 ביקשה לבדוק את המכונה להוכחת טענתה בדבר תקינותה. כחלק מהליך הבדיקה היה על המשיבה להפעיל ולכייל את המכונה. פעולת הכיול לא צלחה במובן זה שהמכונה לא עמדה בסף הדיוק הטכני הנדרש. לפיכך ביקשה המשיבה 1 לבצע פעולה הנקראת "השחזת ספייסרים", קרי השחזת לוחיות מתכת הקיימות במכונה (להלן: "פעולת ההשחזה" ), ואולם המבקשת התנגדה לבקשה זו. נוכח המחלוקת האמורה הורה בית המשפט המחוזי ביום 12.2.2018 על מינוי מומחה מטעם בית משפט אשר יחווה דעתו בדבר אופן ביצוע בדיקת המכונה, ובכלל זה בחינת הצורך בפעולת ההשחזה. ביום 21.2.2018 הודיעו הצדדים כי הסכימו על זהות המומחה שימונה, מר אינג' אלכסנדר פרינס (להלן: "המומחה" ), אולם ציינו בהודעתם כי "אין המדובר במינוי מומחה מטעם בית משפט בהסכמה" .

3.

ביום 8.4.2018 הגיש המומחה את חוות דעתו, בה נקבע כי הדרך המתאימה ביותר לבדיקת תקינות המכונה היא ביצוע פעולת ההשחזה וכי פעולה זו הינה הליך מקובל ומוכר לצורך כיול, ואיננה מהווה פעולת שיפוץ או תיקון של המכונה. בנוסף, כלל המומחה בחוות דעתו המלצה לגבי אופן ביצוע בדיקת המכונה, לאחר כיולה.

4.

ביום 13.4.2018 הגישה המבקשת הודעה לבית המשפט במסגרתה ביקשה לחקור את המומחה בחקירה נגדית על חוות דעתו. כן מסרה כי היא "שוקלת להגיש בקשה לפסילת חוות דעת מומחה" . בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 15.4.2018, הורה למבקשת לשלוח למומחה שאלות הבהרה וכי "ככל ותסבור [המבקשת] כי יש מקום לחקירת המומחה לאחר מתן התשובות תגיש בקשה מנומקת בעניין" . המבקשת הגישה למומחה למעלה מ-100 שאלות ותתי-שאלות הבהרה. המשיבה 1 הגישה בקשה לפסילת שאלות ההבהרה, וזו נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 4.6.2018 בנימוק כי "זאת לצורך ייעול ההליכים שהרי בהכרח תשובותיו ייקצרו את חקירתו הנגדית ואולי ייתרו אותה כליל" . מענה לסבב ראשון של שאלות ההבהרה ניתן על ידי המומחה ביום 20.6.2018 (להלן יקראו חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה יחדיו: "חוות דעת המומחה" ).

5.

ביום 5.7.2018 הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המתפרשת על פני 36 עמודים, בגדרה התבקש בית המשפט לפסול את חוות דעתו של המומחה, למנות מומחה חדש תחתיו, וכן "להורות על החזרת שכר טרחת המומחה לצדדים לרבות שכר טרחתו בגין מתן המענה לשאלות ההבהרה" . בגדרי בקשה זו נטענו ערב רב של טענות, חלקן מופנות כלפי חוות הדעת וחלקן כלפי המומחה עצמו. בין היתר נטענו הטענות הבאות: כי המומחה חרג "באופן בוטה" מהסמכות המצומצמת שניתנה לו שעה שחיווה דעתו בנושאים נוספים אשר חרגו מהמנדט שניתן לו על ידי בית המשפט; כי המומחה שם בפי המשיבה 1 טענות אשר לא נטענו על ידה; כי המומחה

"אינו ראוי לאמון בית המשפט ואמון הצדדים" וכי הוא הטעה והסתיר מהצדדים מידע שקיבל בעל פה במהלך עריכת חוות הדעת; כי המומחה עשה דין לעצמו ולא השיב למספר שאלות הבהרה שהופנו אליו; כי המומחה לא ערך פרוטוקול של פגישותיו עם הצדדים; כי המומחה הפגין "חוסר מקצועיות בסיסי" ; וכי המומחה נקט בלשון מתנשאת ומזלזלת.

6.

ביום 8.7.2018 ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה שאלת פסלות חוות הדעת תידון יחד עם השאלה האם יש מקום לאמץ את מסקנת המומחה בדבר ביצוע פעולת ההשחזה (נספח 21 לבקשת רשות הערעור). למחרת, נערך דיון במעמד באי-כוח הצדדים במסגרתו הודיע בא-כוח המבקשת בין היתר "...לא הגשתי בקשה לחקור את המומחה – שמעתי את דברי ביהמ"ש, אני לא מסכים עם דברי ביהמ"ש, אם ביהמ"ש סבור כי אין לי זכות לחקור, אני אגיש בקשה לחקור" . בתום הדיון הפנה בית המשפט שאלות הבהרה נוספות למומחה והתשובות לאלו האחרונות ניתנו ביום 15.7.2018. המבקשת הגישה בקשה להגיש התייחסות לסבב השני של תשובות ההבהרה מטעם המומחה, ומשהרשות ניתנה, הגישה ביום 23.7.2018 את התייחסותה (נספח 24 לבקשת רשות הערעור). במסגרת התייחסות זו ציינה המבקשת כי היא עומדת על כך שיש לפסול את חוות דעתו של המומחה ולחילופי חילופין עומדת על חקירת המומחה (סעיף 2 להתייחסות).

החלטת בית משפט קמא

7.

ביום 26.7.2018 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, במסגרתה נדחתה הבקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה, ואומצה המלצתו לביצוע פעולת ההשחזה. במסגרת ההחלטה סקר בית המשפט קמא את כל טענות והתנגדויות המבקשת, דן והכריע בהן. כך, ביחס לסוגיית החריגה מסמכות נקבע כי המומחה אומנם חרג מסמכותו עת חיווה דעתו באשר לדרך בה יש לבדוק את תקינות המכונה לאחר שתכויל, אולם אין בכך כדי להביא לפסילת חוות הדעת במלואה מן הטעם שניתן להפריד בין מסקנות המומחה לעניין אופן ביצוע הכיול לבין המלצתו בדבר אופן בדיקת תקינות המכונה לאחר כיולה. עוד נקבע כי המלצה זו ניתנה בתום לב ואינה מעידה על חוסר אובייקטיביות או נטייה כלפי אחד הצדדים. כן קבע בית המשפט קמא כי שומה היה על המומחה לחשוף בפני הצדדים כי קיבל מידע מצד שלישי אשר ערך במכונה אחרת שבבעלותו פעולת השחזה, אולם אין בכך כדי לפסול את חוות דעת המומחה שכן מסקנתו לא הייתה מבוססת על מידע זה, אלא על התכתבות עם היצרן, במסגרתה הציע האחרון לבצע את פעולת ההשחזה. כמו כן נדחו טענות המבקשת ביחס לפעולת ההשחזה וטיבה; נדחו טענות המבקשת ביחס לטענה כי המומחה לא השיב למספר שאלות הבהרה או השיב להן בצורה מתחמקת; נדחו טענות המבקשת ביחס לאי רישום פרוטוקול; ונדחו טענות המבקשת ביחס לחוסר מקצועיות של המומחה.

טענות הצדדים

8.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה חוזרת המבקשת על טיעוניה בדבר הצורך לפסול את המומחה וחוות דעתו מחמת הפגמים שנפלו בה; על כך שבית המשפט לא התייחס לחוות דעת המומחים מטעמה; כמו כן מלינה המבקשת על כך שלא ניתנה לה האפשרות לחקור את המומחה מטעם בית המשפט.

9.

ביום 11.11.2018 הורתי על העברת בקשת רשות הערעור להתייחסויות. במסגרת ההחלטה התבקשו הצדדים להתמקד בתגובותיהם בטענת המבקשת כי עומדת לה הזכות לחקור את המומחה מטעם בית המשפט על חוות דעתו.

10.

המשיבה 1 הגישה תגובתה ביום 22.11.2018. טענתה המרכזית היא כי אין קשר בין זכות החקירה הנגדית של המומחה לבין ההחלטה עליה הוגשה בקשת רשות הערעור, שכן, לשיטתה, המבקשת לא ביקשה מעולם את חקירת המומחה בהתאם להוראות בית המשפט קמא. לעניין זה מצביעה המשיבה 1 על השתלשלות העניינים הדיונית בתיק, ממנה היא מסיקה כי מהותה של בקשת המבקשת היא דרישתה לפסול את חוות דעת המומחה, ללא חקירה נגדית, ומשעה שבקשה מנומקת לחקירת המומחה לא הוגשה הרי שלא נשללה מהמבקשת כל זכות, ואין לתהות אודות היעדר הדיון בסוגיה זו במסגרת החלטת בית המשפט קמא. ממילא, כך נטען, עמדת המבקשת כפי שהובעה בדיון מיום 9.7.2018 על ידי בא-כוחה, היא שאין צורך לחקור את המומחה לגבי בקשת הפסלות.

11.

חברת הביטוח הגישה גם היא תגובה, במסגרתה נטען כי המבקשת מעולם לא הגישה בקשה לחקירת המומחה, קל וחומר בקשה זו לא נדחתה, ועל כן אין זה ברור על מה המבקשת מלינה. לשיטת חברת הביטוח, המבקשת עצמה אחראית לכך שלא ניתנה לה האפשרות לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, שכן היא לא פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 15.4.2018, ולא הגישה בקשה מנומקת לחקירת המומחה מטעם בית המשפט. לו הייתה פועלת המבקשת בהתאם להחלטת בית המשפט, אזי וודאי הייתה יכולה לחקור את המומחה, אולם היא בחרה שלא לעשות כן. עוד נטען על ידי חברת הביטוח כי התנהלותה הכללית של המבקשת מאופיינת בהגשת שלל בקשות ארוכות ומסורבלות שכל תכליתן לעכב את בירור התובענה.

12.

המבקשת הגישה תשובה לתגובות המשיבות 1 ו-4. בתשובתה טענה המבקשת כי בהחלטת בית המשפט נפלה שגגה כפולה: האחת, כי היה על בית המשפט לפסול את המומחה וחוות דעתו; השנייה, כי היה עליו לאפשר למבקשת להעמיד את חוות דעתו של המומחה לחקירה נגדית. לשיטתה, הצדדים הסכימו שחוות דעת המומחה לא תהיה חוות דעת מוסכמת על פי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין" ). לפיכך, משהחליט בית המשפט שלא לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, היה עליו לקבל החלטתו גם בהסתמך על חוות הדעת של המומחים מטעם המבקשת. בכל הנוגע לחקירת המומחה נטען כי חקירה זו היא קריטית ובבחינת "שובר שווין", אשר תוצאותיה ב "סיכוי גבוה מאוד להפוך את החלטתו של בית המשפט קמא הנכבד" . עוד טענה המבקשת נגד מקצועיותו של המומחה; כי פעולת ההשחזה היא פעולה בלתי הפיכה הגורמת נזק בלתי הפיך למכונה; כי בהתאם לסעיף 26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות" ) קמה למבקשת זכות לחקירה נגדית של המומחה; כי לא היה טעם לזמן את המומחה לחקירה נגדית טרם החלטה בבקשת הפסלות, וממילא לא היה טעם בהגשת בקשה מפורטת לחקירת המומחה לאחר שניתנה החלטת בית המשפט.

דיון והכרעה

13.

עניינה של בקשת רשות הערעור שלפניי במחלוקת דיונית, אשר ניהולה על ידי המבקשת חורג באופן משמעותי מעבר לנכון ולראוי, שלא לדבר על היעיל והנדרש. נזכיר את המחלוקת בה עסקינן: המשיבה 1 ביקשה לבצע פעולת השחזה ביחס למכונה נושא המחלוקת, על מנת לבחון האם לאחריה ניתן יהיה לכייל את המכונה. המבקשת סירבה לבקשה, ומאחר שמדובר בעניין מקצועי-טכני, מינתה הערכאה הדיונית מומחה, אשר על זהותו הסכימו הצדדים, על מנת שיסייע לה לקבוע האם להיענות לבקשת המשיבה 1. המומחה סבר שיש לאפשר את ביצוע פעולת ההשחזה, ובתגובה פתחה המבקשת במתקפה נגד חוות דעתו, שלחה לו (באישור בית המשפט) שאלות הבהרה רבות מאד, ולאחר שקיבלה מענה לשאלותיה, הגישה בקשה לפסילת המומחה, ומשסורבה, ערערה על החלטה זו ועמדה על דרישתה לפסילת את המומחה, להתעלם מהמלצתו, ולחילופי חילופין לחקור אותו. בנסיבות אלו, סבורני שצדק בית המשפט קמא, כאשר עצר את "מחול השדים", וקבע בהחלטה מנומקת כדבעי כי אין מקום לפסול את חוות דעת המומחה, ויש לאמץ את המלצתו לאפשר למשיבה 1 לבצע את פעולת ההשחזה.

14.

בהחלטה נושא בקשת רשות הערעור דן בית המשפט קמא בפירוט בבקשה לפסילת המומחה, ונימק כהלכה את מסקנתו כי לא קמה כל עילה לפסילה. ואכן, בכל הטענות שהעלתה המבקשת נגד המומחה וחוות דעתו לא מצוי טעם המצדיק את פסילת חוות הדעת, או התעלמות ממנה. כן אינני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לאפשר את ביצוע פעולת ההשחזה – היתר הנראה מתבקש בשים לב לכך שהמכונה ממילא עומדת בעיזבונה, כך שהפעולה לא תסב נזק לאיש. במצב דברים זה, הסוגיה היחידה המצדיקה עיון היא הימנעותו של בית המשפט קמא מלאפשר את חקירת המומחה, כבקשת המבקשת "לחילופי חילופין בלבד" .

15.

אכן, ככלל, לבעל דין יש זכות לחקור מומחה המגיש חוות דעת לבית המשפט, ובכלל זה מומחה מטעם בית המשפט (סעיף 26(א) לפקודת הראיות, וכן, כשמדובר בחוות דעת שאינה בעניין רפואי, ראו תקנה 130א לתקנות סדר הדין). ואולם, זכות זו, כמו כל זכות דיונית, כפופה מכוח החוק לעקרון תום הלב (סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), ועל פי הפסיקה, רשאי בית המשפט לשלול אותה בנסיבות מיוחדות (ראו ע"א 107/88 רז נ' לאף ואח' , פ"ד מד(1), 857, 86 0 (1990); רע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' סיטבון , פסקאות 13-11 (23.10.2012); רע"א 3149/14 זר.פור.יו (2000) בע"מ נ' פופ , פסקה 8 (1.6.2014); אורי גורן ועופר דרורי "עדויות מומחים לאחר תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005: היבטים דיוניים ומעשיים" המשפט יב (ספר עדי אזר ז"ל) 167, 177-170 (2007)) .

16.

בענייננו המבקשת אומנם הקפידה לציין בכל כתבי הטענות מטעמה כי " לחילופי חילופין " היה ובקשתה לפסילת המומחה תדחה, היא עומדת על חקירתו, ואולם ניכר מהתנהלותה ומהתנסחותה כי עניין החקירה היה משני בעיניה, ואת עיקר יהבה שמה על טיעוניה לעניין פסילת חוות דעת המומחה והתעלמות מהמלצותיה. זאת ועוד, בית המשפט קמא התיר למבקשת להפנות למומחה שאלות הבהרה רבות כרצונה, וזאת מתוך שאיפה ברורה ליתר את הצורך בחקירתו (ראו החלטתו מיום 4.6.2018 הנזכרת בפסקה 4 לעיל). במצב דברים זה, והגם ששאלות הבהרה אינן מייתרות לעיתים חקירה נגדית (ראו רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' בר (8.5.2001)), היה מקום כי המבקשת תפרט ותנמק את בקשתה לחקור את המומחה, ולא תסתפק בטיעון לאקוני לפיו יש לאפשר לה לחקור את המומחה מאחר שהיא זכאית לכך מכוח הדין ולא ויתרה על זכותה זו (ראו פסקאות 156-148 לבקשת רשות הערעור). בשים לב לשני אלה, ולתכלית המצומצמת לשמה מונה המומחה, לא סברתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא גם מהיבט זה.

17.

סוף דבר – דין בקשת רשות הערעור להידחות. עיכוב הביצוע הארעי שניתן בהחלטתי מיום 11.11.2018 מבוטל. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1 ו-4 במסגרת בקשה זו בסכום של 10,000 ש"ח לטובת כל אחת מהן (סה"כ 20,000 ש"ח).