פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
6665/13 - ח'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. שמעון בוסקילה
2. סימי בוסקילה
נ ג ד
המשיבות:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא
2. עיריית קרית אתא
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
בתיק זה – שהוגש לפני זמן לא קצר – הוגשה בקשה לפטור מהפקדת עירבון. ניתנו כמה החלטות של כבוד הרשמת בנמלך, ובין היתר התבקשו המבקשים (בהחלטה מיום 12.5.2014) להודיע אם הם עומדים על בקשת הפטור, זאת נוכח הודעת המשיבות כי הסכום שנפסק לטובת המבקשים הועבר לידיהם, ובשים לב לאמור בסעיף 5 לבקשה המקורית (שם נכתב כי סכום הפיצוי טרם שולם וכי לפיכך לא ניתן להשתמש בו לשם הפקדת העירבון). ביום 12.6.2014 הוגשה הודעת המבקשים שבה מסרו כי הם עומדים על בקשת הפטור. כעת הועבר התיק לבחינתי (על רקע חילופי גברי בלשכת הרשמים).
אומר מיד, כי הודעת המבקשים אינה משכנעת. כאמור, עוד בבקשה המקורית כתבו המבקשים כי סכום הפיצוי שנפסק על-ידי בית המשפט המחוזי לא שולם, וכי לפיכך "המבקשים אינם יכולים לעשות שימוש בסכום זה בכדי להפקיד את העירבון...". אולם, בתגובת המשיבות נמסר כי ניתנה הוראה לשלם את הפיצוי (בקיזוז חוב מסוים של המבקשים), ובהמשך, על-פי החלטות כבוד הרשמת בנמלך, נמסר כי הסכום שולם בפועל . במצב דברים זה – ועל רקע האמור בסעיף 5 לבקשה וחובתו של בעל-דין להפקיד עירבון בהליך ערעורי – היו המבקשים מצופים לייחד מתוך הפיצוי ששולם להם, שהוא גבוה בהרבה משיעור העירבון (גם לאחר הקיזוז), סכום-כסף לצורך הפקדה. אולם כאמור, המבקשים הודיעו כי הם עומדים על בקשת הפטור, זאת בלי ליתן לכך הסבר מניח את הדעת. למעשה, בהודעה מיום 12.6.2014 טענו המבקשים כי הפיצוי שולם באיחור וכן הוסיפו – בכלליות – כי מדובר ב"סכום אשר חלקו הועבר על המשיבים וחלקו שימש לטובת הוצאות רבות אשר צברו המבקשים במהלך השנים של טיפול במחדל של המשיבים". אמירות אלה אינם מהוות הסבר מנומק, מבוסס ומשכנע לאי-הפקדת עירבון מתוך סכום הפיצוי.
יש לזכור, כי הפקדת עירבון נועדה להקנות למשיב (כאן במסגרת הליך ב"גלגול שלישי" ) בטוחה נוחה וזמינה לתשלום הוצאות שתפסקנה לטובתו, ככל שתפסקנה. כמובן, ככל שההליך שבכותרת יסתיים ללא חיובם של המבקשים בהוצאות, יוחזר להם העירבון (בכפוף להיעדר מניעה בדין לכך). אולם, בהיעדר הוכחה כי המבקשים לא יכלו (ואינם יכולים כעת), למצער לאחר ששולם להם סכום-כסף משמעותי, להפקיד עירבון – אין הם זכאים לפטור מהפקדתו. ושוב אזכיר את שנכתב בסעיף 5 לבקשה המקורית. ודוק: גם אם בפי המבקשים טענות והשגות על איחור בתשלום הפיצוי או על קיזוז בלתי-מוצדק לשיטתם, אין בכך כדי לגרוע מן האמור לעיל בכל הנוגע להפקדת עירבון בהליך שבכותרת מתוך המקורות הכספיים העומדים לרשותם.
די באמור כדי לשלול את ההצדקה ליתן פטור מעירבון בהליך זה. מעבר לצריך אוסיף כי גם בהנחה שהמבקשים אינם נהנים מרווחה כלכלית, הרי שהבקשה המקורית לא כללה פירוט ותיעוד מלאים לעניין היכולת להפקיד עירבון (לרבות בעזרת הסביבה הקרובה), ולמעשה ניתן להבין מן הבקשה שגם לפני קבלת הפיצוי האמור היו למבקשים נכסים כספיים. זאת ועוד, המבקשים לא הסבירו כיצד ממומן הייצוג המשפטי, וצירפו החלטה בדבר פטור מאגרה שהיא משנת 2007.
למרות האמור, לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות מצאתי כי יש מקום להפחתה מסוימת של סכום העירבון, כך שיעמוד על סך של 15,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.
ניתנה היום, י"א באב תשע"ד (7.8.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם