רע"א 6676/21חברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטים BVI נ. מצפה ארסוף בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 16.6.2021, בה"פ 18435-03-18 ות"א 35769-04-11 (השופט י' גייפמן ), שבה נקבע כי בקשתו של המשיב 5, עו"ד איתן ארז, לפטר את עורכי הדין של המבקשת – טעונה הוכחה לפי הדין הזר שחל על המבקשת, שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים, ועל הצדדים להגיש חוות דעת בעניין. יחד עם הבקשה, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

2.

המבקשת טוענת, כי הסוגיה הוכרעה זה מכבר, בשורת פסקי הדין שיצאו מתחת ידו של בית משפט זה (ע"א 3773/16 עו"ד איתן ארז בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת רחל סופר נ' סופר (3.10.2018) (להלן: עניין ארז הראשון ); ע"א 1565/19 איתן ארז בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת רחל סופר נ' סייג סופר (13.5.2021)), ועתה 'נפתחה' מחדש, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, במסגרת פסקי הדין האמורים, נקבע כי עו"ד ארז, הנאמן לנכסי החייבת רחל סופר, יבוא בנעליה כבעל המניות במבקשת. עם זאת, נקבע כי יכולתו של עו"ד ארז לרשום את מניות המבקשת על-שמו, ולהורות על 'הרמת מסך' ההתאגדות, שבין המבקשת לבין החייבת – טעונים כולם הוכחה לפי הדין הזר. בהמשך, הקציב בית המשפט המחוזי לעו"ד ארז 14 יום, להודיע האם הוא עומד על הוכחת הדין הזר שחל על החברה. ביום 24.1.2019, הוגשה הודעה מטעם עו"ד ארז, שבה נאמר כי הוא "אינו עומד על ניהול הוכחת הדין הזר ביחס לניהול הליך נפרד של 'הרמת מסך'" , ובהתאם לא הוגשה חוות דעת מטעמו, גם לא באשר לסוגיית רישום המניות. חלף זאת, טוענת המבקשת, בחר עו"ד ארז לנהל הליך משפטי באיי הבתולה הבריטיים. בית המשפט לערעורים באיי הבתולה הבריטיים, דחה, לטענתה, את בקשתו של עו"ד ארז, וסרב לרשום את המניות על שמו. כעת, כך נטען, מנסה עו"ד ארז 'לעקוף' את ההחלטות החלוטות שניתנו בעניינו, הן בבית משפט זה, הן בערכאה הזרה, בעזרת ניסיון לפטר את עורכי הדין של המבקשת. משכך, טוענת המבקשת, שגגה יצאה מתחת ידו של בית המשפט המחוזי, ויש להורות על ביטול ההחלטה, כבר בשלב זה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות על הסף, וזאת ללא צורך להידרש לתגובה מאת המשיבים. סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 קובע, כי "החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך [...]. רשות [...] תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" . בנדון דידן, החלטת בית המשפט המחוזי, אינה "משפיעה באופן ממשי על זכויות הצדדים" , לא "גורמת נזק של ממש" , ואין חשש לניהול "הליך מיותר או בדרך שגויה" .

4.

כפי שנכתב בבקשת רשות הערעור, בית המשפט המחוזי קבע במפורש, כי "אם יוגשו חוות דעת לעניין הדין הזר, בעניין סוגיית פיטורי הפרקליט שמייצג את [המבקשת] בתביעה – ייקבע מועד מוקדם לבירור,

עוד לפני המועד שנקבע לבירור בתביעה " (ההדגשה הוספה – נ' ס'). ברי אפוא כי למבקשת לא יגרם כל נזק, מהמתנה להחלטתו הסופית של בית המשפט המחוזי, בשאלה האם עו"ד ארז רשאי לפטר את עורכי הדין של המבקשת, אם לאו. ממילא לא ראיתי מקום להיזקק לטענותיה כבר בשלב מקדמי זה, ובוודאי שאינני נוקט עמדה לגוף הדברים. חזקה על בית המשפט המחוזי, שבמסגרת החלטתו הסופית יתן דעתו על המכלול, לרבות טענות המבקשת באשר לקיומו של 'מעשה בית דין'. ככל שהמבקשת לא תשבע נחת מההחלטה שתינתן בבוא העת, פתוחה הדרך בפניה, להשיג על ההחלטה, וזאת בכפוף לכל דין.

5.

אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור – להידחות על הסף, והיא נדחית בזאת. ממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.