רע"א 6685/20אסתר בן יששכר נ. גיא אופיר

1.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.9.2020 (ע"א 71138-02-20, השופטת העמיתה ש' דותן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 13.8.2020 (ה"ט 29349-08-20, השופטת ט' לוי-מיכאלי ). בקשת רשות הערעור כללה אף בקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין בנוגע להוצאות שהושתו על המבקשת.

2.

מקורה של הבקשה דנן בתקרית שהתרחשה במסדרונות בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו ביום 10.8.2020 ובגינה המבקשת אף הגישה תלונה במשטרת ישראל נגד המשיב ביום 12.8.2020. לטענת המבקשת, המשיב, שהוא עורך-דין, צילם אותה שלא כדין בבית המשפט והטריד אותה.

3.

בהמשך לכך, ביום 13.8.2020 המבקשת הגישה בקשה לבית משפט השלום למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: החוק ), בגין האירוע שתואר לעיל, כשהיא מייצגת את עצמה. ההחלטה בבקשה זו היא שעומדת ביסודה של בקשת רשות הערעור דנן.

4.

בית משפט השלום מחק את הבקשה על הסף מבלי לקיים בה דיון. בעשותו כן, בית משפט השלום קבע כי טענותיה של המבקשת אינן נכנסות בגדרו של החוק, והבהיר כי ההליך שבפניו אף אינו האכסניה המתאימה לבירור התלונה שהוגשה למשטרה. בקשה שהגישה המבקשת לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה בהחלטה נוספת של בית משפט השלום מיום 13.8.2020.

5.

גם הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי האירוע שעליו מלינה המבקשת אינו מקים עילה למתן צו לפי החוק. כמו כן, בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת בהוצאות משפט בסך 2,500 שקל.

6.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת כי היא לא קיבלה את יומה בבית המשפט, וכי היא חשה מאוימת ומוטרדת.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עניינה של המבקשת אינו מעורר כל היבט עקרוני, והיא אף לא טענה זאת, והוא נבחן בשתי ערכאות אשר הכרעותיהן נטועות בנסיבותיו הספציפיות של המקרה. אף לא מצאתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקשת עיוות דין.

8.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.