רע"א 671/97 לוי אלון נ. מדינת ישראל

השופט י. קדמי

1.המערער הורשע שלא בפניו בבית המשפט לתעבורה בנתניה (ת.פ. 6-206209-6) בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, בהתאם להוראות סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב1982- (להלן: חסד"פ); ונגזרו עליו קנס בסך 700 ש"ח ושלילת רשיון לשלושה חודשים בפועל ולשלושה חודשים על תנאי.

המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין בטענה: כי הדו"ח - קרי: כתב האישום וההזמנה לדין - אבד לו; והוא האמין שאם לא יתייצב לדיון, יקבע מועד אחר ותישלח לו הזמנה חדשה.

בית המשפט לתעבורה דחה את הבקשה; והערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ע"פ 1374/96) נדחה גם הוא. המערער ביקש וקיבל רשות ערעור; ומכאן הערעור שבפנינו.

2.הערעור נסב סביב פרשנותו של סעיף 130(ח) לחסד"פ [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982. לאחר ששמענו את טענת בעלי הדין - אשר הציגו עמדות נוגדות - ודחינו את המשך הדיון לעיון ולמתן פסק דין, הגיעה אלינו, במפתיע, פנייה בכתב מטעם הצדדים, לפיה מוסכם עליהם כי פסקי הדין שניתנו בבית המשפט לתעבורה ובבית המשפט המחוזי יבוטלו, וכי הדיון בבית המשפט לתעבורה יתחדש בזימונו של המערער לדין.

הפנייה המשותפת נשלחה אלינו על רקע תוצאותיו של בירור, שבמסגרתו אותר הדו"ח המקורי העומד בבסיס האישום והכולל את התגובה שהגיב המערער באזני מגיש הדו"ח בעת הגשתו.

בירור זה, מן הראוי היה שיקויים בשלבים המוקדמים של הטיפול בפרשה זו; ולמיותר יהיה לציין את מורת רוחנו, לנוכח המאמץ והזמן שהושקעו לשווא בדיונים שהתקיימו עד כה, לרבות דיון ממצה בבית המשפט העליון.

3.עם זאת, לפנים משורת הדין, החלטנו לכבד את מישאלתם המשותפת של שני הצדדים ולהיעתר לבקשה.

פסקי הדין שניתנו בפרשה זו בבית המשפט לתעבורה ובבית המשפט המחוזי יבוטלו; והדיון יוחזר לבית המשפט לתעבורה על מנת שייחל בו מחדש בהזמנתו של המערער לדין.

המזכירות תעביר עותקים של פסק הדין לבעלי הדין ולמזכירות בית המשפט לתעבורה בנתניה, לזימונו של המערער מחדש למשפטו.