רע"א 6714/20 אסף שפירא נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

העירבון בהליך זה נקבע על ידי המזכירה הראשית על סך של 20,000 ש"ח. יצוין כי העירבון הופקד ביום 18.10.2020. עובר להפקדת העירבון עתר המבקש להקטין את סכום העירבון, כשהנימוק לכך הוא שהמשיבים "השיבו בתגובה קצרה שלא עולה על 4 עמודים". יצוין, כי בקשת רשות הערעור מופנית כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד הנשיא א' אורנשטיין ) בגדר הליך פשיטת רגל, ובהן הורה על ביטול הליך מכרזי למכירת הזכויות במתחם נשוא ההליך, עקב טעות שנפלה בהזמנה להציע הצעות.

2.

המשיבות 5-4 מתנגדות לבקשה מאחר שהיא לא נסמכה על טענה להיעדר יכולת כלכלית של המבקש ומשום שסיכויי ההליך דלים. המשיב 2 מתנגד משום שהיקף תגובתו של הנאמן אינו רלוונטי לשאלת גובה העירבון ומאחר שסיכויי ההליך קלושים.

3.

בפתח הדברים יובהר, כי הבקשה דנן אינה עוסקת במתן פטור מהפקדת עירבון מחמת חסרון כיס, אלא מדובר בבקשה לבחינה מחודשת של העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית, לפי תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו למשל: עע"מ 4136/16 רגב נ' עיריית בת ים (7.7.2016)).

4.

כידוע, תכליתו של העירבון היא להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי מושא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (ע"א 9474/16

אברבוך נ' Otkritie International Investment Management LTD

(28.12.2016) והאסמכתאות שם).

5.

במקרה דנן, הנימוק היחיד שבבסיס הבקשה הוא אורך תגובתם של המשיבים. לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים – ובהם מהות ההליך ומורכבות הסוגיות העולות בו (בשים לב לכך שמדובר בהליך שמתנהל כבר מספר שנים בבית המשפט המחוזי), מספר המשיבים המיוצגים באופן נפרד – וכן הבאתי בחשבון את סכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה, הגעתי לכלל מסקנה כי סכום העירבון אשר נקבע על ידי המזכירה הראשית – 20,000 ש"ח – אינו חורג מן הראוי בנסיבות העניין. הבקשה בעניין זה נדחית, אפוא.

6.

בשולי הדברים, ובזיקה לכתבי הטענות שמצא המבקש להגיש בקשר עם ייצוגן של המשיבות 5-4, יצוין כך: בבית המשפט המחוזי ייצג את המשיבות 5-4 עו"ד אביעד הכהן מרחוב הלל 23, ירושלים. כאשר נפתח ההליך, בטעות הזינה המזכירות את שמו של עו"ד אביעד כהן, מרחוב הבנקים 3, חיפה, כמייצג. ביום 19.10.2020 הודיע עו"ד כהן כי אינו מייצג בהליך, ובהחלטתי מיום 22.10.2020 הוריתי לב"כ המבקש לעדכן את המזכירות מיהו בא כוחן של המשיבות 5-4, למיטב ידיעתו. המבקש ראה בהחלטה זו פתח להעלות טענות כנגד כשרות הייצוג של המשיבות 5-4, טענות שאין להן מקום בגדר הליך זה וממילא בהחלטתי התבקש אך עדכון טכני בדבר זהות המייצג, ותו לא.