רע"א 6717/05 שלמה גריידי נ. עמותת לוחמי צה"ל - עמותת דיור לחיילים קרביים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ר' שטרנברג אליעז, וכב' השופטים ע' פוגלמן וע' ברון), בו נתקבל חלקית ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת ז' בוסתן).

1.המבקשים מתגוררים ביישוב לפיד אשר גובל למגרשים המצויים בשטחו של היישוב גבעת אהוד (להלן: המגרשים ). במסגרת הליכי הבנייה על המגרשים בגבעת אהוד, הוקמו מסלעה וקיר תמך החוצץ בין שטח המגרשים והבתים בהם מתגוררים המבקשים.

2.בעניין קירות התמך התוכנית הרלוונטית קובעת כך:

"קירות תומכים בגבול התחתון של מגרשים יבוצעו מאבן או בולדרים בלבד. גבהם הכולל לא יעלה על 3.3.0 מ'. הפרשי הגבהים בין המפלסים לא יעלה על 3.0 מטר. הקירות יבנו כקירות כובד או כחלק מקיר תומך מבטון שיצופה באבן..."

בתוכנית מפורטת מאוחרת יותר הוסף על האמור בתוכנית המקורית ונקבע כדלקמן:

"באזור בניה רוויה (מגורים ב') במקום שיפועי הקרקע גדולים ומחייבים הפרשים בין מפלסי המגרשים העולים על 3.0 מ', ועבור קיר התמך של כביש מס' 5 ביער, יהיה מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה רשאי לאשר במסגרת תוכנית הבינוי לאזורים אלו, קירות העולים בגבהם על 3.30 מ' אך לא יותר מ-6.0 מ'".

3.בית משפט השלום פירש את האמור בתוכנית כך שבין היישובים ניתן להקים קיר תמך אחד שלא עולה בגובהו על על 3.30 מטרים ולכן הורה על הריסת קיר התמך שנבנה אשר חרג מגובה זה. בית המשפט המחוזי, אליו הוגש ערעור המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום, אימץ את טענת המשיבים לפיה, יש לפרש באופן שונה את הוראות התוכנית. בית המשפט המחוזי קבע, כי על פי התוכנית ניתן לבנות קיר תמך מדורג באמצעות מפלסים הנסוגים זה מזה, כאשר גובהו של כל קיר תמך בנפרד אינו עולה על 3.30 מ'.

מכאן הבקשה שבפניי.

4.דין הבקשה להידחות. כידוע, מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כפוף לכך שהבקשה המובאת לפתחו של בית המשפט נוגעת לסוגיה משפטית עקרונית, סוגיה החורגת מעניינם של הצדדים. במקרה דנן, השגותיהם של המבקשים, עניינן בפרשנות בה נקט בית המשפט המחוזי ביחס לתוכנית המתאר החולשת על המקרקעין נשוא ההליך. פרשנות סעיף כזה או אחר בתוכנית המתאר, שמעמדה כשל חיקוק, אינה עונה אחר אמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור כמבוקש.

דין הבקשה להידחות.