רע"א 6727/98 שריג חברה לעבודות עפר תיעול ופיתוח בע"מ נ. נ. פלדמן ובניו בע

בפני בקשת המבקשת לפטור אותה מהפקדת ערבון בגין בקשתה לרשות ערעור.

עיקרי העובדות הן כדלקמן:

המערערת רכשה מן המשיבה כלי הנדסי - מחפר זחלי (להלן: המחפר). היא השקיעה בתיקונו ושיפוצו, והשתמשה בו זמן מה, ולאחר מכן ביקשה למכרו. או אז התברר לה כי על המחפר רשום עיקול, וכי אין הוא רשום על שמה ואף לא על שם המוכרת (המשיבה כאן), ולא עלה בידה למכרו. המבקשת העבירה, איפוא, את המחפר לחצריה של המשיבה, שם הוא מונח כאבן שאין לה הופכין.

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט י' כהן) תביעה להשבת התשלום ששילמה עבור המחפר. התביעה נדחתה, בעיקר מן הטעם שהטענה בדבר הרישום והבעלות היתה "תירוץ שיביא לביטול המכר, על מנת שנטל להפטר מהמחפרון יועבר מכתפיה שלה לכתפי הנתבעת".

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר פסק ברוב דעות. כבוד השופטים מ' הס ו-א' רזי קיבלו את עמדת בית משפט השלום, ואילו סגן הנשיא י' יעקבי-שווילי, בדעת מיעוט, סבר כי העיקול והרישום הלקוי אכן מנעו מן המבקשת למכור את המחפר, ומסירת הכלי ההנדסי כשאינו נקי מעיקול הקימה למבקשת זכות לביטול הסכם המכירה. לדעת סגן הנשיא, זכאית המבקשת להשבת התשלומים ששילמה, בניכוי דמי שימוש ראויים עבור התקופה בה עשתה שימוש בכלי.

תיאור השתלשלות העניינים, כמו גם העובדה שבית המשפט המחוזי נחלק בדעתו ופסק ברוב דעות, מביאים למסקנה שלמבקשת סיכוי לא מבוטל לכך שבקשתה לרשות ערעור תתקבל, ואולי גם לכך שיתקבל הערעור עצמו. הנושא מעלה שאלות שונות בנוגע למעמדו המשפטי של העיקול, ולהיקפה ואופן יישומה של חובת ההשבה, בעיקר לאחר שהמבקשת השביחה את הנכס נשוא העיסקה.

מתצהירו של מנהל המבקשת עולה, כי אין בידיה להפקיד ערבון כנדרש, ובתגובת המשיבה לא הובאו נתונים המפריכים טענות אלו.

לאור כל האמור, אני פוטרת את המבקשת מהפקדת ערבון.