החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6732/01 יהודה אלקריף נ. דני יאסו

ניתן ביום

בקצרה

חוזים · השבת פיצויים הדדיים בהפרת חוזה בנייה ומכרבקשת רשות ערעור לערכאה שלישית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור לערכאה שלישית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שביטל חלקית את פסק דינו של בית משפט השלום בסכסוך חוזי על הפרת חוזה בנייה ומכר ופיצויים הדדיים. בית המשפט העליון קבע כי הטענות עובדתיות בעיקרן, וכי השוני בין הערכאות אינו עילה למתן רשות ערעור. הבקשה נדחתה ללא תגובה וללא צו להוצאות.

העובדות

הסכסוך הוא סכסוך חוזי בין בעלים של חלקת קרקע לבין קבלן, שערכו ביניהם חוזה בנייה ומכר שלא בוצע במלואו. כל צד טען להפרת החוזה על ידי משנהו. בית המשפט המחוזי קבע שהאשמה להפרה רובצת על שני הצדדים וקבע סכומי פיצוי שונים מאלה של בית משפט השלום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש הצדקה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית בסכסוך חוזי על השבת פיצויים הדדיים בהפרת חוזה בנייה ומכר?

הלכות

  1. 1

    העובדה ששתי ערכאות קודמות לא היו תמימות דעים אינה טעם למתן רשות ערעור.

    ״העובדה ששתי ערכאות קודמות לא היו תמימות דעים, בודאי אינה טעם למתן רשות ערעור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הטענות שהועלו הן עובדתיות בעיקרן ובמהותן, והבקשה אינה עומדת במבחני רשות הערעור.

    ״הטענות הן עובדתיות בעיקרן ובמהותן. גם אם בית המשפט המחוזי שינה מן העובדות שנקבעו על ידי בית משפט השלום, אין מניעה חוקית לעשות כן.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערכאה שלישית
  • הפרת חוזה
  • פיצויים
  • עובדתיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

6732/01

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקשים:

1.

יהודה אלקריף

2. סימה אלקריף

נגד

המשיבים

:

1.

דני יאסו

2. יצחק יאסו

בקשת רשות

ערעור על פסק-דינו של

בית

המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום

3.6.01

בע"א 1475/96 שניתן על ידי

כבוד

סגן הנשיא י' גרוס, השופטים א'

קובו

ומ' רובינשטיין

בשם

המבקשים: עו"ד יעקב אבימור

החלטה

זוהי בקשת רשות ערעור לערכאה שלישית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ששינה קביעות שונות בפסק-דינו של בית משפט השלום שגם אותו תוקפים המבקשים. הסכסוך הוא סכסוך חוזי בין בעלים של חלקת קרקע לבין קבלן, שערכו ביניהם חוזה בניה ומכר שלא בוצע באופן מלא.

השאלות שעמדו לדיון היו שאלות כספיות לעניין השבת פיצויים כשכל צד טוען להפרת החוזה על ידי משנהו.

פסקי הדין של שתי הערכאות אינם זהים והשונות מתבטאת בקביעות שונות לעניין מיהות המפר ולעניין גובה הסכומים לתשלום.

בית המשפט המחוזי קבע, בניגוד לקביעת בית משפט השלום, שהאשמה להפרה רובצת על שני הצדדים ולא רק על הקבלן. בית המשפט גם קבע סכומי פיצוי שונים מאלה שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפנינו. הפכתי והפכתי בטענות המבקשים ולא מצאתי טענה משפטית כלשהי הראויה להידון בערכאה שלישית. העובדה ששתי ערכאות קודמות לא היו תמימות דעים, בודאי אינה טעם למתן רשות ערעור. הטענות הן עובדתיות בעיקרן ובמהותן. גם אם בית המשפט המחוזי שינה מן העובדות שנקבעו על ידי בית משפט השלום, אין מניעה חוקית לעשות כן. הבקשה אינה עומדת במבחנים הנקוטים בידינו למתן רשות ערעור והיא אינה מעלה שאלה החורגת מגדר עניינם של הצדדים הישירים למשפט.

הבקשה נדחית, ללא הזמנת תגובה וללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשס"ב

(17.10.01).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1העובדה ששתי ערכאות קודמות לא היו תמימות דעים אינה טעם למתן רשות ערעור.
  2. 2הטענות שהועלו הן עובדתיות בעיקרן ובמהותן, והבקשה אינה עומדת במבחני רשות הערעור.