רע"א 6741/06 חברת תאוצה ניהול והשקעות בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת צ' ברון), בה ניתן צו המורה למבקש 2 לגלות ולהעמיד לעיונם של המשיבים מסמכים המעידים על כלל הפעולות שבוצעו על ידו במניית בנק טפחות עובר ליום 31.12.02 וכן מסמכים המעידים על כלל הפעולות שבוצעו על ידו, בשמו או מטעמו בבורסה לניירות ערך עד למועד מתן ההחלטה, ובכללם מסמכים המעידים על רכישות או מכירות של ניירות ערך של בנקים וכן של חברות לגביהן פורסמו הצעות רכש.

2.ביום 21.10.04 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיב 1, בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן - בנק המזרחי). בתביעה זו עתרו המבקשים לסעד של הערכה לפי סעיף 338 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, וכן לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממעשיו וממחדליו הנטענים של בנק המזרחי בהליך הצעת הרכש של מניות המשיב 2, טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (שהיה נתבע פורמלי). יחד עם תביעתם הגישו המבקשים בקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית. המשיבים הגישו תשובתם לבקשה לאישור תובענה ייצוגית בה טענו, בין היתר, כי התובענה והבקשה הוגשו בחוסר תום לב. הם טענו כי המבקשים רכשו את מניותיהם בבנק טפחות רק לאחר שפורסמה הצעת הרכש או בסמוך לאחר שפורסם בעיתונות על כוונת המיזוג. כמו כן נטען, כי המבקש 2 הגיש בעבר תובענה ייצוגית אחרת שעניינה הצעת רכש של מניות בנק למשכנתאות וכי אחיו הגיש שתי תובענות ייצוגיות שאף הן עסקו בהצעות רכש. יוער, כי ביום 29.10.06 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית האחרת שהגיש המבקש 2. ביום 7.5.06 הגיש בנק המזרחי בקשה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים המעידים על היסטורית ההשקעות של המבקשים. בבקשתו טען כי המסמכים דרושים לו לשם ביסוס טענתו לפיה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינה מקיימת את התנאים שעניינם ייצוג הולם ותום ליבו של התובע המייצג. בבקשה זו חזר הבנק על הטענות בדבר חוסר תום לב מצידם של המבקשים ובעיקר מצידו של המבקש 2. עוד נטען, כי כמות המניות שבידי המבקש 2 הינה כמות מועטה שערכה הכספי נמוך.

3.בית משפט קמא קיבל את הבקשה לגילוי ולעיון במסמכים ככל שהיא נוגעת למבקש 2. בית המשפט ציין כי בנק המזרחי הניח תשתית ראייתית לכאורית לטענתו בדבר היות המבקש 2 תובע ייצוגי סדרתי. נגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפניי. יוער כי הבנק לא ביקש לערער על החלטת בית משפט קמא ככל שהיא נוגעת למבקשת 1 ולפיכך ענייננו אך ורק בהיסטוריית ההשקעות של המבקש 2.

4.המבקשים טוענים כי מן הדין היה לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים על הסף משום שלא נתמכה בתצהיר. לטענתם, מטרת הבקשה לגילוי היסטורית ההשקעות הינה בירור אם המבקש 2 הגיש תובענות ייצוגיות בעבר, אך ברי כי אין צורך בכך הואיל והמשיבים גילו את התובענות הייצוגיות האחרות בעצמם והמבקש 2 הצהיר כי לא הוגשה תובענה ייצוגית נוספת פרט לכך. כמו כן טוען המבקש 2 כי חשיפת היסטורית ההשקעות שלו תיפגע בפרטיותו וכי מדובר בבקשה מכבידה שתחייבו להזמין כמות נכבדת של דפי חשבון מהבנק. המבקשים אף מלינים על כך שצו גילוי המסמכים לא הוגבל לתקופה מסוימת. בנק המזרחי טוען כי כל העובדות שפורטו בבקשה לגילוי מסמכים הופיעו בתצהיר שתמך בתגובת הבנק לבקשה לאישור תובענה ייצוגית. כמו כן, לטענתו לא היה צורך בתצהיר משום שהעובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. הוא חוזר על הטענות שהעלה בבית המשפט המחוזי וסבור כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא. לעניין הרלוונטיות והצורך במסמכים מציין הבנק כי המבקשים עצמם טענו כי רכישת המניות בבנק טפחות הייתה חלק מהאסטרטגיה של המבקש 2 כמשקיע. הבנק מוסיף וטוען כי טענתו של המבקש 2 לפיה תיגרם לו פגיעה כתוצאה מהגילוי וטענתו כי הגילוי יכביד עליו הינה טענה סתמית וחסרת ביסוס עובדתי שכן המבקש 2 אינו מציין את גילו, את מספר השנים שהוא פעיל בבורסה ואת היקף פעילותו שם. על רקע זה סבור הבנק גם כי אין להגביל את היקף צו גילוי המסמכים.

5.הסוגיה של גילוי מסמכים לעניין היסטורית השקעות בהקשר לאישורה של תובענה ייצוגית נדונה בבית משפט זה ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ , פ"ד מט(5) 774. אין צורך לחזור על הקביעות באותו פסק דין. על יסוד מה שנקבע שם נראה לי כי ראוי היה אכן לצוות על גילוי מסמכים, אלא שצריך היה לצמצם את חובת הגילוי הן מבחינת סוג המסמכים והן מבחינת התקופה. בית המשפט הורה על גילוי כלל הפעולות שבוצעו על ידי המבקש 2 בשמו או מטעמו בבורסה לניירות ערך עד למועד מתן ההחלטה, ובכללם מסמכים המעידים על רכישות או מכירות של ניירות ערך של בנקים וכן של חברות לגביהן פורסמו הצעות רכש. על מנת להצדיק חיוב בגילוי כה מקיף חייב היה בנק המזרחי להניח תשתית מסוימת. הדבר לא נעשה. זאת ועוד, חיוב בגילוי רחב ביותר ואף בלא הגבלת זמן עלול ליצור הרתעת יתר מפני הגשת תובענות ייצוגיות. במקרה זה הוטל על המבקש 2 לגלות את כל הפעילות שלו בבורסה לניירות ערך עד ליום מתן ההחלטה. בנק המזרחי לא השכיל להראות מה הרלוונטיות של הפעילות הכוללת בבורסה, שאפשר כי התרחשה לאורך שנים רבות, לתנאים להגשתה של תובענה ייצוגית. בנסיבות העניין נראה לי, כי ראוי היה להגביל את חובת הגילוי למסמכים הנוגעים לפעילות בבורסה לניירות ערך באשר לבנקים ולחברות שלגביהן פורסמו הצעות רכש, וכל זאת לתקופה של 5 שנים שסיומה ביום מתן ההחלטה על ידי בית המשפט המחוזי.

6.בעלי הדין לא התייחסו לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ולשאלה האם יש בחוק כדי להשליך על הכללים בעניין גילוי מסמכים בתובענה ייצוגית, ככל שעסקינן בתנאים הנוגעים לייצוג הולם ולתום ליבו של התובע המייצג. יצוין, שסעיף 45(ב) לחוק קובע כי הוראות החוק, למעט הוראות התקנות בעניין אגרות כאמור בסעיף 44, יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות, אשר היו תלויות ועומדות בפני בית המשפט ביום פרסומו של החוק. הואיל ובעלי הדין לא טענו בסוגיות האמורות, לא ראיתי לנכון להידרש לכך מיוזמתי.

7.החלטתי לפיכך לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. הערעור מתקבל. תחת החלטתו של בית המשפט המחוזי יבוא האמור בפסקה 5 לעיל, בכל הנוגע לחובת הגילוי מבחינת היקפה ומבחינת התקופה. עם זאת, החיוב בגילוי מסמכים לגבי מניית בנק טפחות יעמוד בעינו, אלא שהוא יוגבל לתקופה של 5 שנים שהסתיימה ביום 31.12.02. המשיב ישא בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.