רע"א 6741-23 רע"א 6741-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ר' שמולביץ) אשר ניתן ביום 21.5.2023 בע"ו 52101-08-22, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה, שניתנה ביום 21.6.2022, ואשר דחתה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית מיום 14.6.2021.

2.בהחלטת הוועדה הרפואית המחוזית נקבע, כי הוועדה אינה מקבלת את טענת המבקש, לפיה אי ספיקת הכליות המתונה, אשר באה לידי ביטוי בעלייה קלה ביותר של ערכי הקריאטינין, כפי שנמצא בבדיקות הדם של המבקש, הינה תוצאה ישירה של הטיפול התרופתי ב-NSAIDs – טיפול שהמבקש נצרך לו בשל נכותו המוכרת. הוועדה הרפואית העליונה דחתה את ערעור המבקש על החלטה זו, בנימוק כי היא אינה מוצאת שהנכות המוכרת של המבקש היוותה גורם בלתי אמצעי לערכי הקריאטינין החריגים, שנמצאו בבדיקות הדם שלו.

3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.עסקינן בהליכי ערעור המוגבלים מעיקרם לשאלות משפטיות בלבד, כאמור בסעיף 12א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, אשר מורנו כי "חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד." (ההדגשה הוספה – א.ש.).

5.הבקשה דנן אינה מעלה כל שאלה משפטית ועל כן אינה עומדת בדרישה כאמור. זאת לא בכדי: ההכרעות קמא אינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי" בפני בית המשפט העליון.

6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.