רע"א 6746/20 פלוני נ. שרותי רווחה מגדל העמק

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת ביושבו כבית משפט לנוער (השופט ז' הווארי , ס"נ) שניתן ביום 10.8.2020 בענ"א 11724-07-20, ובגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום נצרת ביושבו כבית משפט לנוער (השופטת ט' ויסמן בן שחר ) אשר ניתנה ביום 28.6.2020 בתנ"ז 51209-05-18, במסגרתה הורה בית המשפט על סיום שהותם של המבקשת ובנה הקטין ביחידת האימהות בבית שבתאי לוי, ועל העברתו של הקטין להוסטל אופק בבוסתן הגליל, תחת צו הוצאה ממשמורת אשר יעמוד בתוקפו עד ליום 1.9.2021.

2.

דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל תשובה.

3.

מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 407א), ובר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982).

4.

לא מצאתי כי החלטותיהן של הערכאות קמא מעוררות שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש מטעמי צדק וכדי למנוע עיוות דין. בהקשר זה אציין כי פסק הדין קמא מבוסס, כל כולו, על דיווחיהם של גורמים מקצועיים אשר טיפלו בקטין, אשר מכירים מקרוב את מצבו ואת המצב הלא פשוט (בלשון המעטה) של משפחתו, ואשר מעוניינים להבטיח את רווחתו ולקדם את טובתו. מדובר אפוא בפסק דין אשר דן והכריע בסוגיה פרטיקולרית של טובת הקטין, כשהוא נטוע בעובדות המקרה הספציפי. למותר להוסיף ולציין, כי קביעותיהם של הערכאות קמא – זו של בית המשפט לנוער וזו של בית המשפט המחוזי – מפורטות ומנומקות היטב, וממילא אינן מעלות שום עילה להתערבות.

5.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 407א, ללא צו להוצאות.