החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6816/18 דליה לוי (ג'וממע) נ. רשות מנהל מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · פלישה למקרקעין ודייר מוגןבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שקבע כי המבקשת ובנה, שפלשו למקרקעין והתגוררו במבנים בלתי חוקיים, צריכים לפנות את המקרקעין ואינם זכאים לפיצויים. נקבע כי הקביעות אינן מעוררות שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי אין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין. לא נפסק צו להוצאות.

העובדות

המבקשת ובנה התגוררו במקרקעין במבנים שנבנו ללא היתר וללא הסכמת המשיבה. בית המשפט המחוזי קבע שהמבקשת אינה דיירת מוגנת ושאין לפסוק לה פיצויים, לאחר שפלשה למקרקעין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל בקשה לרשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין פינוי מקרקעין ופיצויים למי שפלשה למקרקעין ומתגוררת במבנים בלתי חוקיים?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור נדחית מקום שהקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מענייני הצדדים, ואין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין.

    ״וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • פיצויים
  • עלות הבניה
  • שאלה משפטית עקרונית
  • עיוות דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

6816/18

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקשת:

דליה לוי (

ג'וממע

) נ ג ד

המשיבה:

רשות מנהל מקרקעי ישראל

בקשה

לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (

סג"נ

י'

שנלר

ו

ק' ורדי

והשופטת

ע' רביד

)

מיום

27.6.2018, בע"א 4091-04-15

בשם המבקשת:

עו"ד יעקב נחום

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( סג"נ

י' שנלר ו ק' ורדי והשופטת ע' רביד )

מיום 27.6.2018, בע"א 4091-04-15

בו התקבל ערעור המשיבה ונדחה ערעור שכנגד מטעם המבקשת, על פסק דינו של בית משפט השלום

בתל אביב-יפו (השופט י' דלוגין )

מיום 15.2.2015, בת"א 11426-12-09 בו נקבע כי על המבקשת ועל בנה לפנות את המקרקעין בהם הם מתגוררים, וכי על המשיבה לפצות אותם בשיעור עלות הבניה של המבנים בהם הם גרים. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת אינה דיירת מוגנת וכי

אין לפסוק לה פיצויים כלל נוכח העובדה כי פלשה למקרקעין והתגוררה במבנים בלתי חוקיים שנבנו ללא היתר וללא הסכמת המשיבה.

2.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א

לתקנות

סדר

הדין

האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי

כי

הקביעות

בפסק

הדין

אינן

מעוררות

שאלה

משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע

עיוות

דין.

3.

משלא

התבקשה

תשובה אין

צו

להוצאות .

ניתנה

היום, י"ב בטבת

התשע"ט

(20.12.2018).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 4091-04-15

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור נדחית מקום שהקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מענייני הצדדים, ואין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין.