פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
רע"א
6818/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים:
עזבון המנוח אלן ירדן ז"ל באמצעו היורשים:
1. דוד ירדן
2. הילה ירדן
3. נטלי ירדן
4. גיל ירדן
נ ג ד
המשיבים:
1. פנחס
מיכאלי
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב
ב
ע"א 2543/02
מיום 30.5.05 שניתן על ידי
כבוד השופטים: י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין
בשם המבקשים:
עו"ד מ' אלהרר
בשם המשיב 1:
עו"ד א' לוי ואח'
בשם המשיבה 2:
עו"ד א' אטיאס
החלטה
המשיב 1 מנהל עסק של השכרת קרוונים ומכולות. עזבון המנוח אלן ירדן ז"ל (להלן: המבקש ) שכר ממנו מכולה, לצורך אחסון ציוד. אש שפרצה במקרקעין שבחזקת המשיב 1 כלתה את הציוד השייך למבקש, שהיה מאוחסן במכולה. אין מחלוקת כי האש פרצה בשל הצתה מכוונת. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיב 1 לפיצוי בגין הנזק שנגרם לרכושו. בית משפט השלום קיבל את התביעה, ואולם התוצאה התהפכה בבית המשפט המחוזי. מכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו.
המבקש ביסס את תביעתו על עילה חוזית, על עילה נזיקית ועל עילה לפי חוק השומרים. בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, מצא כאמור כי לא קמה חבות מכוח אף אחת מן העילות הללו. באשר לסוגיה החוזית, נפסק כי ההסכם בין הצדדים היה הסכם של שכירות, ולא כלל אחריות מפורשת או משתמעת, מצד המשכיר, לציוד שבמכולה. בית המשפט בחן את ההסכם, את תכליתו ואת נסיבותיו, ולא מצא כי המשיב 1 התחייב לבטח את הציוד שבתוך המכולה. בנוגע לשאלה הנזיקית, קבע בית המשפט כי לא הוכח שהמשיב 1 התרשל, וזאת במיוחד לנוכח העובדה שההצתה היתה בזדון. בית המשפט התייחס למספר קביעות עובדתיות של בית משפט השלום ומצא כי אלה אינן מבוססות די הצורך. יצוין כי התביעה בעילה לפי חוק השומרים נדחתה גם בבית משפט השלום.
המבקש משיג על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ואולם הוא מכוון את טענותיו אך ורק ביחס לעילה הנזיקית. הוא שב ומעלה טענות עובדתיות שונות המלמדות, לשיטתו, כי התנהגותו של המשיב 1 היתה רשלנית, וכי אירוע השריפה היה בגדר הצפיות הסבירה בנסיבות העניין. דא עקא, שטענות אלה אינן מגלות שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, כזו המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".
לפיכך, הבקשה נדחית. עם זאת, בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בטבת התשס"ו
(24.1.2006).
ש
ו פ ט