רע"א 6831/00 סאמי ח'טיב נ. לודזיה רוטקס בע"מ

1.לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כבוד השופטת צ' ברון), בו בוטל פסק בורר שניתן על ידי כבוד הבורר מר רג'א ח'טיב (להלן: הבורר).

המבקשים השכירו למשיבה שני שטחים במבנה הבנוי על חלקה 85 בגוש 19418 שבמועצה מקומית דיר חנא (להלן: המבנה). השטח הראשון הושכר למשיבה על פי הסכם מיום 27.10.82 (להלן: ההסכם הראשון); השטח השני הושכר למשיבה על פי הסכם מיום 12.10.87 (להלן: ההסכם השני). בין הצדדים נתגלע סכסוך, בעקבות הודעת המשיבה כי אין בכוונתה להמשיך ולשכור את המושכר. בהסכם השני נכלל סעיף בוררות, ובו נאמר כי:

"מוסכם בין הצדדים, כי בכל הסכסוכים בין הצדדים שינבעו מהחוזה על כל הקשור והכרוך בו, יכריע כבורר ראש מועצה מקומית דיר חנא, רג'ה ח'טיב".

הסכסוך בין הצדדים נדון אפוא בפניו של הבורר. פסק הבוררות, המחייב את המשיבה בתשלום סכומים שונים, ניתן ביום 15.11.98. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של המשיבה לביטול פסק הבורר, בקבעו, כי מסמכים שהעבירו המבקשים לבורר לא הועברו לתגובתה של המשיבה. בכך ראה בית המשפט קמא משום פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ולכן קבע כי נתקיימה עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, תשכ"ח1968-, אשר עניינה במצב בו לא ניתנה לבעל דיו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.

2.כנגד החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפנינו. בבקשתם הם טוענים, כי הבורר שלח אל המשיבה מספר מכתבים, ובהם ביקש את התייחסותה לגוף הסכסוך, ואולם במכתבי התגובה טענה המשיבה אך ורק טענה של חוסר סמכות. באחד המכתבים הוסיפה כי באמתחתה "טענות כבדות משקל" - הא ותו לא. לאור זאת, ולאור התנגדות המשיבה לקביעת ישיבת בוררות, מצביעים המבקשים על המשיבה כמי שסירבה, לאורך כל הדרך, לשתף פעולה עם הליך הבוררות. המשיבה ביכרה, לטענתם, שלא לשטוח טענותיה בפני הבורר, ולפיכך, משניתן פסק בורר מבלי שנשמעו טענותיה, אין לה להלין אלא על עצמה.

זאת ואף זאת: המבקשים משיגים על קביעתו של בית המשפט, לפיה קיבל הבורר מן המבקשים מסמכים אשר לא הועברו למשיבה. לשיטתם, מסקנה זו של בית המשפט איננה מעוגנת בחומר הראיות.

המשיבה סומכת ידה על פסק דינו של בית המשפט קמא.

3.דין הבקשה להידחות. מפסק הבורר עולה, כי המשיבה לא צמצמה טענותיה אך לטענת חוסר סמכות. מכל מקום, בית המשפט קמא קבע כי אכן ניתנה למשיבה הזדמנות להשמיע טענותיה. ואולם, בית המשפט קמא הוסיף וקבע, כי המבקשים העבירו לבורר מסמכים באמצעות מכתב או פגישה, מבלי שמסמכים אלו הועברו לידיה של המשיבה. קביעה זו היא קביעה עובדתית אשר יסודה בהתרשמות מן העדים ומן הראיות שהיו בפניו, ולא מצאתי עילה להתערב בה. קביעה זו מצדיקה את החלטת בית המשפט קמא בדבר ביטול פסק הבורר, ולפיכך, דין בקשת רשות הערעור, להידחות.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח.