רע"א 684/06 יוסף יעקובי נ. מדינת ישראל (משרד הבטחון)

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין) מיום 7.12.2005, בערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום ושעניינו תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למבקש בעבודה.

המבקש החל לעבוד אצל המשיבה בתחילת שנות ה-70 בייצור בלמים מאסבסט, ונחשף בעבודתו לחומרים מסוכנים. בשנת 1987, לאחר שאובחנה אצלו מחלת אסטמה, הועבר המבקש לתפקיד של מחסנאי – תפקיד אותו מילא במשך 11 שנים עד שפרש מעבודתו בהגיעו לגיל פרישה. המבקש תבע בבית משפט השלום פיצוי בגין המחלה בה לקה. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בשאלת האחריות והדיון נסב על גובה הנזק. בפני בית משפט השלום (כבוד השופטת ש' דותן) הובאו חווֹת דעת מומחים מטעמם של מהצדדים. בית המשפט ביכר את חוות-הדעת מטעמו של המבקש, וקבע כי כתוצאה מגורמי הסיכון במקום עבודתו לקה בנכות בשיעור של 40%. בית משפט השלום דחה את טענתו של המבקש כי אלמלא מחלתו היה מתקדם בעבודתו, ופסק לו, בסופו של יום, פיצויים בגין הפסד שעות נוספות ובגין כאב וסבל בסך של 243,425 ש"ח (כשמסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי). על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, כשבפיו טענות רבות. בית המשפט המחוזי מצא שאין מקום להתערב בקביעותיה של הערכאה הראשונה, למעט העלאת סכומי הפיצוי שנפסקו בשני ראשי הנזק בסכום כולל של 59,212 ₪, ובכך קיבל את הערעור בחלקו. כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מופנית הבקשה שבפני.

המבקש מצביע על מספר פגמים שנפלו לכאורה בפסקי הדין של שתי הערכאות, המצדיקים לדעתו מתן רשות ערעור: על סכומי הפיצויים לא נוספו ריבית והצמדה "מיום האירוע" אלא מיום מתן פסק-הדין; סכום הוצאות המשפט שנפסק הינו 13% מסך התביעה בעוד שהתעריף המומלץ לפי לשכת עורכי הדין עומד על 20%; לא נפסקו לו פיצויים בגין אי-העלאתו בדרגה למרות שהוא הרים את הנטל להוכיח שהתאונה עצרה את קידומו. המשיבה גורסת מנגד כי הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לגופו של עניין, היא מוסיפה שסכום הפיצוי הגלובאלי בגין הנזק הלא ממוני מגלם בתוכו גם תוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכי הערך של שעת עבודה על בסיסו נערך חישוב הפיצויים בגין הפסד שעות נוספות מהווה פיצוי הולם, המגלם הן הפרשי ריבית והצמדה, הן את דרגתו המשתנה של המבקש. זאת ועוד, המשיבה סבורה כי שכר טרחת עורך הדין שנפסק הינו ראוי בפרט לאור העובדה שלא התקיים דיון בשאלת האחריות, וכי אין להתערב בממצא העובדתי לפיו המבקש לא הוכיח שאלמלא מחלתו היה זוכה לקידום בעבודתו.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה מתן רשות ב"גלגול שלישי". חלקה אף מתייחס לשאלות שבעובדה. עניינו של המבקש נבחן כבר בשתי ערכאות, וזכותו לערער על קביעותיה של הערכאה הראשונה הוגשמה כראוי. מעבר לצריך, אציין כי מצאתי טעם בכל אחת מתשובותיה של המשיבה לטענותיו של המבקש, וכי התרשמתי שלמבקש נפסק סכום הולם, שיש בו כדי לפצות אותו כראוי בגין הנזק שנגרם לו.

הבקשה נדחית. משנתבקשה תשובה, ולאור נסיבות העניין, המבקש ישא בהוצאותיה של המשיבה בסכום של 2,000 ש"ח.