פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6840/12
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשים:
1. הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של
ירושלים
2. הפטריארך היווני האורתודוקסי
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב רבינוביץ
2.
MINTER PROPERTIES LIMITED
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי ירושלים שניתנו בת.א.
7014-01-11 על ידי כב' השופטת ת' בזק-רפפורט
בשם המבקשים:
עו"ד ס' זועבי
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן רשות לערער על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת
ת' בזק-רפפורט ) בת.א. 7014-01-11 אשר ניתנו בימים 4.7.12, 19.7.12 ו-3.8.12 בגידרן דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לסילוק תביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה ואיפשר למשיבה 2 לדחות את מועד התשלום לסיום ההליך.
2.
ביום 3.1.11 הגיש משיב 1 תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד המבקשים, תוך שהוא מקבל פטור מאגרה בגין מצבו הבריאותי והכלכלי. ביום 27.1.11 ביקשה משיבה 2 להצטרף כתובעת ובקשתה אושרה בהחלטה מיום 26.4.11. המבקשים שלפנינו הגישו ביום 29.8.11 בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה על ידי משיבה 2 ובשל טענה על העדר סמכות לייצג. בהחלטתה מיום 2.5.12 קבעה כב' השופטת ת' בזק-רפפורט כי נדרשת שמיעת עמדת המדינה בסוגיית האגרה. תגובות המדינה הוגשו ב-5.6.12 וב-26.6.12. בתגובות אלה הבהירה המדינה כי משיבה 2 אינה פטורה מתשלום האגרה אך ככל שהיא "תיתן הסבר המצדיק את הגשת תביעת ההשבה העצמאית ותראה כי יש צורך הכרחי בהגשתה עוד קודם למתן פסק הדין תישקל אפשרות דחיית מועד תשלום האגרה למתן פסק הדין". בעקבות תגובות אלו ניתנה החלטת בית משפט קמא ביום 4.7.12 ובה נקבע כי סוגיית האגרה טרם הוסדרה אך יתאפשר למשיבה 2 "לתקן ענין זה, בדרך שתמצא לנכון, וזאת עד ליום 1.9.12". ביום 18.7.12 הגישה המדינה הודעה שלישית ובה צויין כי לנוכח הסברי משיבה 2 שהוצגו בפניה, ולפיהם הוגשה התביעה במועד זה מחשש להתיישנות, הגיעה לכלל מסקנה כי יש לאפשר את דחיית מועד תשלום האגרה למתן פסק הדין. בעקבות הודעה זו, החליט בית משפט קמא ב-19.7.12 כי ניתן להורות על הגשת ראיות בתיק, ובהחלטה מיום 3.8.12 הבהיר בית המשפט כי הוא מאמץ את הודעת המדינה בעניין האגרה. בקשת רשות הערעור שלפנינו נסובה על שלוש החלטות אחרונות אלו.
3.
לטענת המבקשים שגה בית משפט קמא בכך שאימץ את הודעת המדינה בלא ששקל את השיקולים הרלוונטיים, כלשונם, אשר אמורים לכלול אך ורק התחשבות בשאלת היכולת הכלכלית. עוד טוענים המבקשים כי בהארכת מועד תשלום האגרה נפגעת טענת התיישנות אשר עומדת למבקשים נגד משיבה 2. לשיטתם, משלא שולמה האגרה על ידי המשיבה, על בית המשפט היה להורות על דחיית תביעתה על הסף.
הסמכות ליתן פטור מאגרה ולהאריך את מועד תשלומה מסורה בידי בית המשפט אשר פנה למדינה לשם קבלת עמדתה בנושא. בית המשפט קמא נתן את החלטתו בהתבסס על עמדת המדינה, שהיא בעלת העניין בשאלת האגרה, אשר נמסרה לידיו ומנימוקיה. משכך, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתה ובהחלטתה של ערכאה קמא.
אודה כי עמדת המדינה רחוקה מלהיות מלאה וממצה ומוטב היה לו הסבירה ביתר פירוט מדוע נקטה בגישה בה נקטה במקרה זה. עם זאת, יש לזכור כי עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור. בקשה כזו כשמה כן היא. אין ערעור בזכות ורשאי בית המשפט אף לקחת בחשבון שיקולים מעשיים. בנסיבות העניין אינני סבור שהמבקשים עברו את המשוכה הראשונה כדי לבסס הצדקה למתן רשות ערעור בהליך דנא.
4.
הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א
בכסלו תשע"ג (25.11.12).
ש ו פ ט