רע"א 6844/18 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. גל מייליק

1.

עניינה של בקשת רשות הערעור שלפניי בסירובו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת גאולה לוין ) להיענות לבקשת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " הבנק ") למנות כונס נכסים " לצורך פניה לרשות המיסים לקבלת אישורי מיסים לפי דרישת רשות מקרקעי ישראל ולחתימה על כתבי העברת זכות חכירה ". הטעם לסירוב הוא שהבקשה הוגשה במסגרת תיק סגור, וספק אם היא מהווה " השלמה טכנית של ביצוע פסק הדין ", לנוכח פסק הדין של בית המשפט העליון, אשר הותיר פתח להליכים משפטיים נוספים בין המשיבה 3 (גרושתו של המשיב 1) לבין הבנק.

2.

התיק במסגרתו הוגשה הבקשה היא תובענה למתן סעד הצהרתי הקובע כי הזכויות בנכס ברחוב מדברון 5 להבים (להלן: " הנכס ") הרשומות ברשות מקרקעי ישראל על שם המשיבה 2, אמו של המשיב 1, שייכות למשיב 1, ולהטלת עיקול על הנכס מכוח סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. תביעת הבנק בעניין זה התקבלה, ופסק דין המאשר במלואה את טענותיו ניתן ביום 24.7.2016. הערעור שהוגש על פסק הדין לבית משפט זה נדחה, תוך שנקבע כי אין בפסק הדין כדי להוות מעשה בית דין החוסם בפני המשיבה 3 (גרושתו של המשיב 1) אפשרות להעלות טענות ביחס לזכויותיה בנכס. לאחר דחיית הערעור אף ניתנה על ידי בית המשפט קמא ביום 10.9.2017 פסיקתא, במסגרתה הוצהר המבוקש בתובענה, וניתן צו עיקול.

3.

לאחר הדברים הללו התברר לבנק כי לצורך שינוי הרישום ברשות מקרקעי ישראל מציבה רשות מקרקעי ישראל דרישות שונות, ובהן דרישה לקבלת אישורי מיסים ודרישה לחתימה על כתבי העברת זכויות. לפיכך פנה לבית המשפט קמא בבקשה למינוי כונס נכסים אשר יוכל למלא אחר דרישות אלה. בית המשפט קמא סירב כאמור, והפנה את הבנק להליך משפטי נפרד ועצמאי.

מכאן בקשת רשות הערעור.

4.

דין הבקשה להידחות, מאחר שהחלטת בית המשפט קמא בדין יסודה. התובענה במסגרתה הוגשה הבקשה היא בקשה לסעד הצהרתי ולהטלת עיקול על זכויות – סעדים אשר ניתנו במלואם (בכפוף להותרת פתח לבירור זכויותיה של המשיבה 3 בהליך עתידי). במסגרת הפסיקתא צוין אומנם כי " הזכויות [של המשיב 1] יירשמו ברשות מקרקעי ישראל " ואולם הובהר כי הדבר יעשה " בכפוף לכל דין, נוהל ותשלום חובה " (בפרוטוקול הדיון נאמר במפורש מפי בא כוח הבנק כי הוא מסכים שבפסיקתא לא ירשם כי בית המשפט מורה לרשות מקרקעי ישראל לרשום את הנכס על שם המשיב 1). עתה מתברר כי שינוי הרישום במרשם רשות מקרקעי ישראל אכן מצריך לשיטת רשות מקרקעי ישראל, ביצוע פעולות נוספות, ולשם ביצוען מבקש הבנק מינוי כונס הנכסים. במצב הדברים שנוצר, ובשים לב למחלוקת הקיימת ביחס לזכויותיה של המשיבה 3, לא ניתן לומר כי מינוי כונס הנכסים, והסמכתו לפעול לחתימת ולקבלת המסמכים המבוקשים על ידי רשות מקרקעי ישראל (אישורי מס, כתבי העברת זכויות), הוא סעד עזר המתבקש מהסעד העיקרי שניתן בתובענה. כך במיוחד כשרשות מקרקעי ישראל כלל לא הייתה צד לתובענה במסגרתה הוגשה הבקשה, וממילא לא ניתן במסגרת התובענה דנן להרהר אחר נחיצות דרישות רשות מקרקעי ישראל או להכריע במחלוקות ביחס לאופן הנכון למלא אחריהן (מחלוקות העשויות להיות קשורות לשאלת זכויות המשיבה 3 בנכס). לפיכך בדין הופנה הבנק להליך נפרד.

5.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. מאחר שלא התבקשה התייחסות המשיבים אין צו להוצאות.