רע"א 6847/20 סלים חאלד נ. עו"ד נפתלי נשר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת רבקה איזנברג ) בפש"ר 13517-11-15 מיום 15.9.2020, במסגרתה סירב להיעתר לבקשת המבקש לבטל החלטה קודמת, שהורתה על החייאת צו כינוס שניתן בעניינו של המבקש.

2.

הרקע הנדרש לענייננו הוא זה: בפסק דין מיום 14.5.2019, ביטל בית המשפט קמא צו כינוס שניתן בשלהי שנת 2015 לנכסי המבקש, מר סלים חאלד (להלן: המבקש ), וזאת לבקשת המנהלת המיוחדת שמונתה בזמנו בהליך פשיטת רגל של המבקש (להלן: פסק הדין ו- המנהלת דאז ). נקבע כי לאחר שניתנה למבקש התראה, ומשהוא אינו מבצע בעקביות את הנדרש ממנו במסגרת ההליך, יש לראותו כמי שוויתר על הצורך בהמשכו. עוד הובהר כי מחדלי המבקש האמורים מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שהוא נהנה מהטבות הנובעות מצו הכינוס.

3.

ואולם, בהחלטה מיום 4.6.2020 הורה בית המשפט קמא על ביטול פסק הדין ועל החייאת צו הכינוס (להלן: החלטת ההחייאה ). זאת, בעקבות בקשת המשיב 1, המנהל המיוחד שמונה בתיק פשיטת רגל נוסף שנפתח בעניינו של המבקש על ידי אחד מנושיו (להלן: המנהל ). במסגרת הבקשה נטען כי קיים חשד שמחדלי המבקש הנזכרים נעשו בכוונת מכוון כדי להביא לביטול ההליך בעניינו, וזאת במטרה למנוע העלאת טענה להענקה פסולה ביחס להעברת זכויות במקרקעין ללא תמורה מהמבקש לאחיו בשלהי שנת 2005 (להלן: בקשת המנהל ). לצורך המשך הדיון, נעיר כי ביני לביני, ביום 24.3.2020, הורה בית המשפט קמא למנהל להמציא את בקשתו במסירה אישית למבקש ולמנהלת דאז ולהמציא אישור מסירה לתיק בית המשפט, וכן ניתנה לאחרונים זכות תגובה עד ליום 20.4.2020 (להלן: החלטת ההמצאה ). המנהלת דאז הסכימה לבקשת המנהל ומשהמבקש לא הגיש תגובה, הבקשה התקבלה במסגרת החלטת ההחייאה.

4.

בהחלטה מנומקת ומפורטת מיום 15.9.2020, היא ההחלטה עליה נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי, דחה בית המשפט קמא בקשה מטעם המבקש מיום 23.8.2020 לביטול החלטת ההחייאה בטענה שהתקבלה מבלי שבקשת המנהל הומצאה לו (להלן: בקשת הביטול ).

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

6.

במסגרת הבקשה שלפניי, המבקש לא מציג עובדות או טענות משפטיות המצדיקות לסטות מן המסקנה אליה הגיע בית המשפט קמא. לאמתו של דבר, המבקש רק חוזר על הטענות שכבר נדונו ונדחו על ידי בית המשפט קמא, וטוען בעלמא לפגמים שנפלו בהחלטה הנתקפת על ידו. כך, המבקש שב ומלין כי בקשת המנהל לא הומצאה לו כדין, חרף האמור בהחלטת ההמצאה. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא שקבע, כממצא עובדתי, כי אישור המסירה לאחות המבקש שהציג המנהל לא נסתר על ידי המבקש. באופן יותר ספציפי, נקבע כי בבקשת הביטול לא הועלתה כל טענה נגד הרישומים באישור המסירה ובתצהיר המוסר, לפיהם כתבי בי הדין בקשר לבקשת המנהל הומצאו לאחותו של המבקש ביום 27.5.2020 (להלן: ההמצאה לאחות ). חלף זאת, בבקשת הביטול נטען כי אחותו של המבקש לא חתמה על אישור המסירה וחתימתה לכאורה זויפה. רק במסגרת תשובת המבקש לתגובת המשיבים, כך נקבע, נזכר המבקש לטעון כי אחותו כלל לא קיבלה לידיה את כתבי בי הדין. ואולם, טענה אחרונה זו של המבקש, לא נתמכה בתצהיר מטעם האחות, ומטעם זה ומנימוקים נוספים היא נדחתה על ידי בית המשפט קמא. בית המשפט קמא היה ער לכך שההמצאה לאחות הייתה לאחר המועד שנקבע על ידו בהחלטת ההמצאה, ואולם הוא סבר שבנסיבות העניין היה על המבקש להזדרז ולהגיב משנודע לו על בקשת המנהל. משלא עשה כן, אין לו להלין על כך שהחלטת ההחייאה התקבלה שבוע לאחר ההמצאה לאחות. לא מצאתי בטענות המבקש, התוקפות בעיקרן ממצאים בעניינים פרוצדורליים של המצאה, טעם המצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

7.

מסקנה זו גם שומטת את הקרקע תחת טענותיו של המבקש בדבר ההצדקות המשפטיות לביטול החלטת ההחייאה. במקרה הנדון, אפוא, ההחלטה שלא לבטל את החלטת ההחייאה ניצבת בלב שיקול הדעת של בית המשפט קמא (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחק , פ"ד ח 395, 397 (1954); ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ , פ"ד לז(4) 485, 489 (1983); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 920-916 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)).

8.

יודגש, כי דחיית טענותיו של המבקש בסוגיית ההמצאה לא הכריעה לבדה את הכף נגד בקשת הביטול. הכרעת בית המשפט קמא התבססה אף על המסקנה כי המבקש לא הרים את הנטל להראות סיכויי הצלחה טובים לשינוי החלטת ההחייאה אילו הייתה מתקבלת בקשת הביטול (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ , פ"ד מז(4) 133, 139 (1993); והשוו: רע"א 1838/16 החבובות חנות הצעצועים בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (9.5.2016)). בית המשפט קמא עמד בעניין זה על כך שעסקינן בהחייאת הליך שנפתח מלכתחילה לבקשת המבקש לקבל צו כינוס, ושבוטל בזמנו בעקבות בקשת המנהלת דאז, אשר הסכימה לבקשת המנהל לחידוש ההליך. בנסיבות אלו, כך נקבע, "אין המדובר במצב הדומה להליך אזרחי רגיל בו התובע אדון לתביעתו. ההלכה היא כי משנכנס חייב להליך פש"ר אין הוא עוד בן חורין לחזור בו בכל שלב, אלא הדבר כפוף לנסיבות המקרה ושיקול דעת בית המשפט" (פסקה 4). בית המשפט קמא הוסיף והטעים כי אף נימוקי המבקש, שפורטו באריכות במסגרת בקשת הביטול, אינם מגלים כל נימוק משכנע לביטול החלטת ההחייאה, וכי טענותיו ייבחנו ממילא במסגרת הדיון שיתקיים בבקשה לביטול הענקת הזכויות במקרקעין. כמו כן הודגש, כי לצורך החייאת ההליך די היה בקיומה של אפשרות לפיה המבקש ביצע הענקה פסולה במסגרת סד הזמנים הקבוע בדין, ויצר מחדלים בהליך על מנת להביא לביטולו. לבסוף הובהר, על מנת להפיס את דעתו של המבקש, כי אם יתברר שההענקה אינה בטלה כלפי הנאמן, ישקול בית המשפט לרפא את נזקי המבקש באמצעות פסיקת הוצאות. קביעות ומסקנות אלו מצויות במתחם שיקול הדעת המסור לערכאה המבררת, והמבקש לא הראה כל טעם המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהן.

9.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.