החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6851/99 י. שומרוני בע"מ נ. בנק הפועלים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור לערכאה שלישית שעסקה בחייבת ששילמה לנושה שיק לאחר שהוטל עיקול על כספי הנושה בידיה ולאחר שפנתה לבית המשפט ללא מענה. נקבע כי מחלוקת בין שתי הערכאות אינה מספיקה כשלעצמה להצדיק רשות ערעור, וכי לגופו של עניין הפנייה לבית המשפט אינה מהווה טעם להתנגדות לעיקול. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת, חייבת, מסרה לנושה שיק עם מועד פירעון 5.7.97. לפני מועד הפירעון הוטל צו עיקול על כספים של הנושה המוחזקים בידי המבקשת. המבקשת פנתה לבית המשפט לקבלת הוראות, לא קיבלה תשובה, ופרעה את השיק לנושה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החייב שמסר שיק לנושה ופרע אותו לאחר קבלת צו עיקול על כספי הנושה פעל כראוי ואינו חייב בתשלום הסכום המעוקל?
  2. 2.האם עצם העובדה ששתי הערכאות הקודמות נחלקו בדעתן מצדיקה מתן רשות ערעור לערכאה שלישית?

הלכות

  1. 1

    העובדה ששתי הערכאות לא היו תמימות דעים אינה מספיקה כשלעצמה כדי ליתן רשות ערעור לערכאה נוספת.

    ״העובדה ששתי הערכאות לא היו תמימות דעים אינה מספיקה כשלעצמה על מנת ליתן רשות להביא העניין בפני ערכאה נוספת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פנייה לבית המשפט לקבלת הוראות לאחר קבלת צו עיקול, שלא הניבה תוצאה, אינה מהווה טעם להתנגדות לאישור העיקול.

    ״זה כשלעצמו איננו טעם להתנגדות לאישור העיקול, גם אילו ראינו בפנייתה של המבקשת לבית המשפט, התנגדות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערכאה שלישית
  • צו עיקול
  • שיק
  • פירעון
  • התנגדות לאישור העיקול
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

6851/99

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקשת:

י.

שומרוני בע"מ

נגד

המשיב

:

בנק

הפועלים

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו

של

בית המשפט המחוזי בירושלים

מיום

13.9.99 בע"א 6264/99

שניתן

על-ידי כבוד השופטים:

ו'

זיילר, א"צ בן זמרה, י' צור

החלטה

זוהי בקשת רשות ערעור לערכאה שלישית, לאחר ששני פסקי דין שניתנו בערכאה קודמת אינם עולים בקנה אחד. מדובר בחייב (להלן: המבקשת) שמסר לנושה שיק הנושא תאריך הפירעון 5.7.97 ובטרם הגיע מועד הפירעון קיבלה המבקשת צו עיקול על כספים של הנושה המוחזקים בידיו.

כדי לדעת כיצד לכלכל צעדיה פנתה המבקשת לבית המשפט וביקשה להורות לה כיצד לפעול, היא לא קיבלה תשובה ופרעה את השיק לנושה.

בית משפט השלום קבע כי אין לחייב את המבקשת בתשלום הסכום המעוקל משום שפעלה באופן סביר כשפנתה לבית המשפט, אף שפעולתה לא הניבה תוצאות.

בית המשפט המחוזי היה בדעה שונה ובקבלו את הערעור חייב את המבקשת לשלם לבנק את הסכום שעוקל.

על כך בקשת רשות הערעור שלפנינו.

על אף הלבוש המשפטי בה הולבשו הסוגיות העומדות על הפרק, אין הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית כללית או בעלת חשיבות ציבורית אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור.

העובדה ששתי הערכאות לא היו תמימות דעים אינה מספיקה כשלעצמה על מנת ליתן רשות להביא העניין בפני ערכאה נוספת.

גם לגופו של עניין אין ממש בבקשה. המבקשת לא טענה שביום בו הגיע צו העיקול לידיה לא היו בידיה כספים של הנושה. לבטיה התמקדו בשאלה אם לשלם אותם לנושה או לשמור אותם כמעוקלים. זה כשלעצמו איננו טעם להתנגדות לאישור העיקול, גם אילו ראינו בפנייתה של המבקשת לבית המשפט, התנגדות.

אשר על כן, נדחית בקשת רשות הערעור. המבקשת תשלם למשיב הוצאות על סך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ד' בשבט תש"ס (11.1.00).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99068510.

J03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 6264/99

הלכות

  1. 1העובדה ששתי הערכאות לא היו תמימות דעים אינה מספיקה כשלעצמה כדי ליתן רשות ערעור לערכאה נוספת.
  2. 2פנייה לבית המשפט לקבלת הוראות לאחר קבלת צו עיקול, שלא הניבה תוצאה, אינה מהווה טעם להתנגדות לאישור העיקול.