רע"א 6858/09 שלמה פולצקר נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול), בע"א 8625-03-09, מיום 16.6.2009, לפיו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' רטנר), בת"א 710819/06 מיום 3.2.2009, שעניינו חיוב המבקש בדמי השתתפות עצמית בגין תשלום לצד שלישי שניזוק בתאונת דרכים.

1.

המשיבה ביטחה את רכבו של המבקש בביטוח "מקיף". ביום 26.4.2006 נפגע רכב המבקש וכן רכב צד ג' בתאונת דרכים ורכבו של המבקש הוכרז כ"אובדן גמור". המבקש תבע וקיבל מהמשיבה תגמולי ביטוח בגין הנזק שנגרם לרכבו. מתגמולי הביטוח לא נוכה סכום של השתתפות עצמית לאור הנזק של "אובדן גמור" שנגרם לרכב, לפי הקבוע בפוליסת הביטוח. המשיבה שילמה אף לצד ג' תגמולי ביטוח ואז פנתה בדרישה למבקש כי ישלם לה את דמי ההשתתפות העצמית בסך של 1177 ₪ בהם הוא מחויב בגין התשלום לצד שלישי. משסירב, הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מהיר בבית משפט השלום בחיפה.

2.

בית משפט השלום קבע כי במחלוקת שבין הצדדים, עמדת המשיבה, לפיה אין בפטור מהשתתפות עצמית בהפעלת פרק הביטוח המתייחס לרכב עצמו במקרה של אובדן גמור של הרכב, כדי לבטל את חובת המבוטח לשאת בהשתתפות עצמית במקרה של הפעלת פרק הפוליסה המתייחס לאחריות כלפי צד שלישי, עולה בקנה אחד הן עם הוראות הפוליסה והן עם הוראות תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו – 1986. בית המשפט קבע כי מדובר בפרקים שונים של פוליסת הביטוח שאינם מבטלים זה את זה. כן קבע כי השתתפות עצמית מוגדת כ"סכום ראשוני" שעל מבוטח לשאת בו פעם אחת, וככזאת יש לפרשה באופן שעל המבוטח לשאת בסכום כלשהו ראשוני של השתתפות עצמית, גם במקרה של אבדן גמור לרכבו. לפיכך חייב את המבקש לשלם למשיבה את הסכום שתבעה.

3.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה. לאחר ששמע את טענות הצדדים דחה בית המשפט את הערעור בהתאם לאמור בתקנה 460(ב), לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, לפיה אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של בית משפט השלום, התומכים במסקנה המשפטית, וכי אין לגלות טעות שבחוק.

מכאן הבקשה שלפניי.

4.

המבקש טוען כי חויב לשלם דמי השתתפות עצמית עבור מקרה ביטוח בו נגרם נזק גמור לרכבו כתוצאה מפגיעה בצד שלישי, כאשר מתחילה הודיע לו סוכן הביטוח כי בנסיבות אלו אינו חייב לשאת בהשתתפות עצמית. לדידו, מדובר בעוולה צרכנית הסותרת את הוראות חוזה הביטוח ואת חוק חוזה הביטוח. המבקש טוען כי המשיבה מנצלת את העמימות שבתנאי הפוליסה כדי לגבות את הסכום ויוצרת מצג מלאכותי לפיו מדובר בשני מקרי ביטוח, ותשלום ההשתתפות העצמית נדרש עבור נזקי צד שלישי ולא עבור הנזק לרכוש המבוטח. למבקש השגות על פרשנות בית המשפט את הוראות פוליסת הביטוח, הסותרת גם את העיקרון המנחה שבבסיס הדרישה לתשלום השתתפות עצמית, אשר נועד לצורך הכוון התנהגות המבוטח להבא, שאינו קיים במקרה בו פוקעת הפוליסה עקב אבדן גמור לרכב. המבקש משיג על אופן התנהלות המשיבה שלא השיבה למכתבו, אלא הגישה תביעה לבית המשפט, ועל הימנעותה מהבאת סוכן הביטוח כעד מטעמה. המבקש טוען כי לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יסמוך ידיו על פסק הדין של בית משפט השלום, וטוען כי בצורה זו יצר הלכה לפיה מבוטחים יחויבו בגין דמי השתתפות עצמית לטובת צד שלישי שעה שרכבם הוכרז כאבדן גמור.

5.

דין הבקשה להידחות. בסופו של יום, נשענת בקשה זו על שאלת פרשנות הוראות פוליסת הביטוח הפרטנית שנחתמה בין הצדדים וההחלטות שניתנו בעניין זה נוגעות לצדדים אלה בלבד. פרשנות הוראות פוליסת הביטוח נעשתה

על ידי שתי הערכאות דלמטה ולא מצאתי כי נפל בה פגם. כאמור, פוליסת הביטוח כוללת ביטוח בגין הנזקים הנגרמים לרכב המבוטח, הוא רכבו של המבקש, וכן ביטוח מפני תשלומים בגינם יחוייב לשלם לצד שלישי בשל נזק שייגרם לו. במקרים כמו המקרה דנן, בהתאם להוראות פוליסת הביטוח שהוצגה בבית המשפט, אכן פטור המבקש מתשלום השתתפות עצמית נוכח האובדן הגמור של רכבו בתאונה. עם זאת, רשאית היתה המשיבה לגבות ממנו השתתפות עצמית בגין תשלום הנזק לצד השלישי, שכן סעיפי הפוליסה המתייחסים לאירועים אלה אינם מוציאים זה את זה. כך פסק בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לא מצא פגם במסקנתו. מאחר ולא מצאתי כי נפלה טעות בפרשנות סעיפי הפוליסה שנעשתה על ידי בית משפט השלום, הרי שאין מקום להתערבות בהכרעתו. יתר טענות המבקש בנוגע לאופן התנהלות המשיבה אף אין בהן כדי להתיר לו לערער לבית משפט זה. משלא מצאתי כי הבקשה מעלה כל שאלה עקרונית שבמשפט אשר השלכותיה חורגות מהסכסוך הפרטני שבין הצדדים והמצדיקה דיון בה ב"גלגול שלישי", הרי שדינה להידחות (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.