פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6863/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. אסתר רינה פיז'ק
2. ד"ר אברהם רמי טריט
3. יוחנן ג'ון טריט
נ ג ד
המשיבים:
1. ארז כהן
2. שמחה כהן
בקשת רשות ערעור על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 5.8.2021 בע"א 25349-06-20
שניתן על ידי כבוד השופטים: י' שבח – סג"נ, י' אטדגי וש' יעקובוביץ
בשם המבקשים:
עו"ד אהרן כהן; עו"ד דורון
נור
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 5.8.2021, בע"א 25349-06-20 (סגנית הנשיא י' שבח , והשופטים י' אטדגי ו- ש' יעקובוביץ ), שבו התקבל ערעור המשיב על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 9.1.2020, בת"א 67460-11-17 (השופט י' נמרודי ).
2.
המבקשים הם הבעלים הרשומים של דירה ברחוב בורוכוב בתל אביב. החל משנת 1925, התגוררה בדירה שרה קאופמן, כדיירת מוגנת. בתה יונה כהן, נולדה בשנת 1946. בשנת 1967 נישאה יונה למשיב 2, שמחה כהן, ומאז התגוררו השניים בדירה יחד עם שרה. בשנת 1974, נוסף למשפחה המשיב 1, ארז כהן, בנם הטרי של יונה ושמחה. בשנת 1982, 8 שנים לאחר הולדתו של ארז, הלכה סבתו שרה לעולמה. בשנת 2016, נפטרה גם האם יונה. בדירה נותרו אפוא ארז, ואביו שמחה. זמן מה לאחר פטירת האם, הגישו המבקשים תביעה לבית משפט השלום, לפנות את המשיבים מהנכס ולחייבם בדמי שימוש. המבקשים טענו, כי איש מהמשיבים אינו 'דייר מוגן', כהגדרתו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: החוק ). בית משפט השלום דחה את התביעה. נקבע, כי שרה היתה הדיירת המוגנת המקורית, בתה יונה היתה דיירת נגזרת מכוח סעיף 20(ב) לחוק, ולאחר מותה, נהפך שמחה לדייר מוגן נדחה מכוח סעיף 27(1) לחוק. באשר לארז, לעומת זאת, נקבע כי הוא אכן אינו דייר מוגן: "[שמחה] הוא דייר נדחה. על כן אחריו לא יכול לבוא דייר מוגן נוסף. [ארז] אינו דייר מוגן כיום ולא יוכל לזכות בבוא היום למעמד של דייר מוגן בדירה" . נפסק אפוא, כי "[שמחה] הוא דייר מוגן (כאמור, בדרגה שלישית – נדחה), ובנו רשאי להתגורר עם אביו בדירה. הוא יוכל להוסיף להתגורר עם אביו כל עוד האב, [שמחה], הוא דייר מוגן. לכשיחדל [שמחה] להיות דייר מוגן בדירה – זכאים יהיו [המבקשים] לקבל את החזקה בדירה, כשהיא פנויה מכל אדם" .
3.
ערעור שהגיש ארז לבית המשפט המחוזי – התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי בדומה לשמחה, גם ארז עצמו עומד בקריטריונים הקבועים בסעיפים 20 ו-27 לחוק. בעת פטירת סבתו, שרה, רכש גם הוא מעמד של דייר נדחה – יחד עם שמחה אביו; לא אחריו. "אין מדובר בהעברה שלישית היוצרת 'דור רביעי' לדיירות, שהרי שרשרת הדיירות מגיעה לקיצה עם הקניית הזכות לדייר הנדחה, שאין בכוחו להעביר את ההגנה הלאה. אלא באותה חוליה השלישית שבה עשויים להיכלל, זה לצד זה, במובחן מזה אחר זה, מספר קרובי משפחה של הדייר המקורי [...] שזכותם נדחקה הצידה נוכח זכותו, הקודמת בתור, של דייר נגזר, ושבה ונעורה עם פטירתו" . נוכח האמור, נפסק, כי ארז רשאי יהיה להמשיך להתגורר בדירה, גם לאחר ששמחה יחדל מלהתגורר בדירה.
מכאן הבקשה שלפנַי.
4.
המבקשים טוענים כי פסיקת בית המשפט המחוזי כמוה כהענקת זכות לדייר נדחה לאחר דייר נדחה. לדידם פסיקה זו מהווה "קביעה בסוגייה שטרם נפסקה בה הלכה או בקביעה שעומדת בניגוד להלכת בית המשפט העליון כי אין אפשרות להעביר את זכות הדייר מעבר לשלושה גלגולים". בהתאם, סבורים המבקשים שסוגיה עקרונית זו מצדיקה דיון ב'גלגול שלישי', שיבחן "האם כוחם של הטעמים אשר עמדו בבסיסה של פרשנות זו בפסק דין המחוזי יכולים להתקיים על רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והוראת סעיף 3 אשר מקנה הגנה חוקתית לזכות הקניין המחייב פרשנות צרה יותר [...] על מנת שהפגיעה בזכותו הקניינית של בעל הבית תצומצם".
5.
אחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית משפט השלום, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, וזאת ללא צורך בתגובה מאת המשיבים. כך, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. פסיקת בית המשפט המחוזי מעוגנת היטב בדין החקוק ובפסיקתו של בית משפט זה, והבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; מתן הרשות גם אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
6.
התשתית הנורמטיבית לובנה במספר פסקי דין של בית משפט זה (ע"א 300/65 עזבון גליה מוטילוב נ' לונייבסקי פ"ד יט(4) 73 (1965); ד"נ 6/80 צבי גרפינקל נ' זאב פולק , פ"ד לה(1) 200 (1980); רע"א 1711/98 שפי נ' עיזבון המנוחה שושנה שדז'ונסקי ז"ל
פ"ד נד(1) 394 (2000)). אחזור על הדברים אך בתמצית: כנגד שלושה דיירים מוגנים דיבר החוק: 'דייר מקורי', 'דייר נגזר', ו-'דייר נדחה'. הדייר המקורי, כשמו כן הוא,
האדם שרכש את זכות הדיירות המוגנת בדירה, מכוח החוק או מכוח חוזה. עם פטירתו של הדייר המוגן, מעניק סעיף 20 לחוק, מעמד של 'דייר נגזר', לקרובו של הדייר המקורי שהתגורר יחד עמו, הקובע שבמקרה בו נפטר דייר מוגן מקורי, יכולה הזכות לעבור לקרובו המתגורר עמו, וזאת בהתקיים מספר תנאים: "(א) דייר של דירה שנפטר, יהיה בן-זוגו לדייר, ובלבד שהשנים היו בני-זוג לפחות ששה חדשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.
(ב) באין בן-זוג כאמור בסעיף קטן א' יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים - קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו מתגוררים בדירה יחד אתו לפחות ששה חדשים סמוך לפטירתו, ולא היתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגוריהם " . סעיף 20 קובע אפוא סדר קדימויות כדלהלן: (א) בן הזוג של הדייר המקורי; (ב) ילדיו של הדייר המקורי; (ג) קרובים אחרים של הדייר המקורי. 'דייר נדחה', הוא מי שהיה זכאי להיחשב כדייר נגזר, אלא שקדם לו אחר בסדר הקדימויות. סעיף 27 לחוק קובע, כי 'דייר נדחה'
– יהפוך גם הוא לדייר מוגן לאחר הדייר הנגזר, וזאת מכוח קרבתו לדייר המקורי: " מי שנתקיימו בו התנאים המפורטים בסעיפים 20 או 22 יהיה לדייר אף אם היה לפניו אדם אחר לדייר לפי אותם סעיפים, ובלבד שהוסיף להתגורר בדירה ולא היתה לו דירה אחרת למגוריו בזמן שהדייר שלפניו נפטר או חדל להחזיק במושכר" .
7.
מכאן – ליישום הדברים על העניין שלפנַי: שרה היתה הדיירת המקורית. בעת פטירתה, חיו במחיצתה בתה יונה, וכן שני 'קרובים נוספים' – חתנה שמחה, ונכדהּ ארז. על-פי סדר הקדימות המנוי בסעיף 20 לחוק, עם פטירתה של שרה נהפכה יונה לדיירת נגזרת, ושמחה וארז, אשר חולקים אותו 'מדרג' – נהפכו שניהם לדיירים נדחים. המבקשים טוענים כי הענקת מעמד של 'דייר נדחה' לשני אנשים במקביל, מהווה הרחבה משמעותית של היקף הזכות מעבר לזו שהוכרה עד היום, ויוצרת למעשה 'גלגול רביעי' לדיירות המוגנת. לא כך הם פני הדברים. בניגוד לטענת המבקשים, ארז אינו 'גלגול רביעי' לדיירות המוגנת. שמחה וארז חולקים אותו מדרג קרבה לשרה, הדיירת המקורית, ועל כן נהפכו יחדיו לדיירים נדחים ב'גלגול שלישי'. כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין כל מניעה ששני אנשים ירכשו יחדיו זכות כדיירים נדחים – אפשרות זו אף מוסדרת בחוק במפורש, במסגרת סעיף 28(ב): " היו לפי סעיפים 20 עד 27 שני אנשים או יותר לדיירים , ולא רצו או לא יכלו כולם להחזיק במושכר במשותף, רשאי בית המשפט לקבוע שאחד או יותר מביניהם יהיו לדיירים, ורשאי הוא לקבוע פיצוי לנותרים ותנאים אחרים לקביעה זו" (ההדגשה הוספה – נ' ס').
8.
למען שלמות התמונה, אכן, ניתן להעלות על הדעת מקרה שבו תתעורר שאלה האם ניתן לזכות בדיירות מוגנת ב'גלגול רביעי'. כך למשל, מקום בו הדייר המקורי יותיר אחריו בדירה בן זוג, ילד, וגם קרוב משפחה אחר, אשר יבקשו כולם לרכוש את זכות הדיירות המוגנת בזה אחר זה. בן הזוג כ'דייר נגזר', ילדו של הדייר המקורי כ'דייר נדחה', שזכותו קודמת לקרובי משפחה נוספים, ולאחריו קרוב המשפחה הנוסף, שיבקש לזכות גם הוא במעמד של 'דייר נדחה'. לא במקביל לדייר הנדחה הראשון, אלא לאחריו. בנסיבות כאלו, תתעורר השאלה, האם ניתן להוריש את זכות הדיירות המוגנת ב'גלגול רביעי'. צודקים המבקשים כי שאלה זו עדיין לא זכתה למענה בפסיקתו של בית משפט זה, אך כאמור לא זו השאלה שבפנינו; נותיר אפוא את ההכרעה בה לעת מצוא.
9.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.
משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ש ו פ ט
_________________________
21068630_O01.docx
יא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
https://supreme.court.gov.il