רע"א 687/06 עמותת הקוטג'ים בשועפט נ. חיים זקס

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא), אשר הורה כי יוגשו סיכומים בהליך של ערעור על החלטת מפרק לדחות תביעת חוב.

2.ברקע הבקשה סאגה ארוכה ומורכבת אשר עברה גלגולים רבים. אפרט, בתמצית, את עיקרי העובדות הנוגעים לענייננו. בשלהי שנת 1993 התקשרו המשיבים בהסכם עם המבקשת, עמותת הקוטג'ים בשועפט (להלן - העמותה), לרכישת דירה. בשנת 1997 נקלעה העמותה להליכי פירוק ומונה לה מפרק, הפועל בשם המבקשת גם בהליך דנא (להלן - המפרק). כחלק מהמאמץ לחלץ את פרויקט הבנייה של העמותה ממצב הביש אליו נקלע, נדרשו המשיבים להוסיף סכום של 220,426 ש"ח. המשיבים סברו שאין מקום לדרישה האמורה וסירבו לשלמה. תחת זאת הם נכנסו לדירה אותה רכשו, השלימו את בנייתה בכוחות עצמם והחלו לגור בה. המפרק הגיש בבית המשפט השלום בירושלים תביעה לפינוי וסילוק יד של המשיבים. תביעה זו ידעה גלגולים ותהפוכות מספר. סופו של דבר הוא שביום 11.5.04 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר חייב את המשיבים לפנות את הדירה ולהעביר את החזקה בה לידי המפרק. ביום 1.8.04 נחתם הסכם בין המשיבים למפרק (להלן - ההסכם). לפי ההסכם תעמוד יתרת חובם של המשיבים על סכום של 460,000 ש"ח, אשר ייפרע במספר תשלומים. ההסכם הוסיף וקבע, כי הליכי הפינוי המתנהלים נגד המשיבים יעוכבו עם תשלום הסכום הראשון ויבוטלו כליל לאחר שיסולק החוב כולו. נקבע, כי אם יפרו המשיבים את ההסכם יעמוד החוב על 500,000 ש"ח ויחודשו הליכי הפינוי. המשיבים עמדו בתשלומים הראשונים, אולם לא שילמו את שני האחרונים, והמפרק חידש את הליכי הפינוי. המשיבים הגישו מספר בקשות שעניינן עיכוב הליכי הפינוי.

3.בשלב זה עלינו לשוב מעט לאחור בתיאור שטף האירועים. ביום 17.9.98 הגישו המשיבים למפרק תביעת חוב אשר התבססה על טענות שונות וכללה רכיבים מספר אשר הסתכמו לכדי סך של 1,027,706 ש"ח. ביום 1.12.98 נדחתה תביעת החוב על ידי המפרק. על החלטת המפרק הגישו המשיבים, ביום 18.1.99, ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 19.5.99 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים לעכב את הדיון בערעור עד להכרעה בתביעת הפינוי שהתנהלה נגד המשיבים. לאחר שהדיון בעניין הפינוי בא לסיומו כמתואר לעיל, הגישו המשיבים בקשה לחידוש הדיון בערעור. ביום 6.2.05 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את הערעור על דחיית תביעת החוב וכן לדחות את הבקשות לצווי מניעה כנגד הפינוי. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 2046/05 חיים משה זקס נ' עמותת הקוטג'ים בשועפט (לא פורסם)). בבית המשפט העליון קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לשוב למתווה ההסכם שהושג ביום 1.8.04. המשיבים התחייבו להשלים את התשלומים שהחסירו ועד אז עוכב מימושו של צו הפינוי. כמו כן נקבע כי טענת המשיבים שיש להכריע בתביעת החוב שהגישו תשוב להכרעת בית המשפט המחוזי "על מנת שיקבע האם יש עוד נפקות כיום לתביעת החוב לאור ההסכם מיום 1.8.04 ולאחר שהושג הסדר נושים". עוד נקבע, כי כל צד שומר על טענותיו. העניין הוחזר איפוא לבית משפט המחוזי. בדיון בבית משפט קמא טען המפרק כי לאור קיומו של הסדר הנושים ושל ההסכם מיום 1.8.04, ניתן לקבוע באופן ברור כי אין נפקות לתביעות החוב בשלב זה של פירוק העמותה. בית המשפט לא קיבל את הטענה. לשיטת בית המשפט, החזרתו של התיק לבית המשפט המחוזי על ידי בית המשפט העליון משמעה שעליו לדון בטענות המשיבים לגופם, כולל טענות שונות שהם מעלים כנגד הסדר הנושים גופו. בית המשפט הורה איפוא לצדדים להגיש סיכומים. כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שבפניי. יצוין, כי בשלב זה הגישו המשיבים את סיכומיהם בבית משפט קמא ולמפרק ניתנה, ככל הנראה, ארכה עד להחלטה בבקשה הנוכחית.

4.בחנתי את טענות הצדדים, כפי שהן מובאות בבקשה לרשות ערעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה. היגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. בין הצדדים שנויים במחלוקת מספר נושאים. החלטתו של בית המשפט המחוזי נגעה אך בחלק מהם. רצונה של המבקשת הוא שנושאים מסוימים יוכרעו כבר עתה, באופן שיחרוץ לדחייה על בסיס מקדמי את גורלו של הערעור המתנהל בבית המשפט המחוזי. דא עקא, טענותיה האמורות להוביל לתוצאה זו נדחו על ידי בית משפט קמא. טוענת המבקשת כי יש להתערב בהחלטה זו. אני סבור כי בנסיבות העניין יש לאפשר לבית המשפט המחוזי להכריע בסוגיה כולה בטרם תיבחן הכרעתו על ידי ערכאת ערעור. יודגש, כי אין בכך כדי להביע עמדה לגופה של טענת המבקשת בבקשה דנא. למבקשת שמורה הזכות להעלות את טענותיה כנגד החלטתו של בית המשפט ככל שתמצא לנכון, אם תיכשל בטענותיה האחרות ותחזור לבית משפט זה על דרך תקיפה ערעורית.

5.הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.