פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6887/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1.
ריאן
אחמד
2. אחמד
ריאן
בניה ואחזקות בע"מ
נ ג ד
המשיב:
חן מומי
גוטא
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת
ת' בר-אשר
) בע"א
26816-03-18 מיום 20.09.2018.
בשם המבקשים:
עו"ד ניסים חלימה
החלטה
1.
נגד המבקשים הוגשה בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע השטר ובקשתם הועברה לבית משפט השלום (השופטת מ' ליפשיץ- פריבס ) שקבע ביום 13.8.2017 כי עליהם להפקיד עירבון בסך 60,000 ₪ עד ליום 5.9.2017, כתנאי לקבלת הרשות להתגונן (להלן: ההחלטה בדבר הפקדת העירבון ).
2.
על החלטה זו הגישו המבקשים ביום 3.9.2017 בקשה לעיון מחדש, בטענה שאין ביכולתם להפקיד את הסכום האמור. בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 22.10.2017 כי לבקשה לעיון מחדש לא צורפו מסמכים חדשים שטרם הוצגו בפני בית המשפט, המצדיקים עיון חוזר בהחלטה בדבר הפקדת העירבון. למרות זאת, על מנת לאפשר למבקשים להפקיד את העירבון, האריך בית המשפט את המועד להפקדת העירבון והורה על חלוקתו לשני תשלומים של 30,000 ₪ כל אחד. נקבע שהתשלום הראשון ישולם עד ליום 15.11.2017 והתשלום השני ישולם עד ליום 17.12.2017.
3.
בעקבות החלטה זו, ביום 12.11.2017 הגישו המבקשים בקשה להפחתת סכום העירבון. בהחלטה שניתנה ביום 26.12.2017 (להלן: ההחלטה בדבר הפחתת סכום העירבון ), לאחר שבחן את טענות המבקשים ובשים לב לכך שלבקשה זו צורפו מסמכים חדשים בעניין מצבו הכלכלי של המבקש 1, הורה בית המשפט על הפחתת סכום העירבון ל-50,000 ₪. נקבע שהעירבון ישולם בשני תשלומים כך שהתשלום הראשון ישולם עד ליום 15.1.2018 והתשלום השני ישולם עד ליום 15.2.2018.
4.
ביום 16.1.2018, משלא הופקד תשלום העירבון הראשון במועדו, קבע בית משפט השלום כי דין התנגדות המבקשים להידחות.
5.
ביום 25.1.2018 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור. בבקשה נכתב כי ההחלטה שבנוגע אליה מתבקשת רשות הערעור היא החלטת בית משפט השלום מיום 26.12.2017, כלומר, ההחלטה בדבר הפחתת סכום העירבון. בית המשפט המחוזי (השופט א' רון ) קבע כי בהינתן שההחלטה בדבר הפקדת העירבון ניתנה ביום 13.8.2017, יבהירו המבקשים מדוע בנסיבות אלו לא תימחק בקשתם בשל האיחור בהגשתה.
6.
בסופה של שרשרת תגובות והחלטות שהתקיימה בין המבקשים לבית המשפט, אשר נועדה להבהיר מהו ההליך במסגרתו פנו המבקשים לבית המשפט, הבהירו המבקשים כי התכוונו להגיש ערעור בזכות. ביום 7.3.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי היות שהמבקשים חוזרים בהם מבקשת רשות הערעור, הוא מורה על מחיקת בקשת רשות הערעור שהגישו.
7.
ביום 13.3.2018, הגישו המבקשים הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי. בהודעת הערעור נכתב שהיא מוגשת על החלטת בית משפט השלום מיום 26.12.2017. בית המשפט המחוזי (השופטת ת' בר-אשר ) קבע כי הערעור הוגש באיחור שכן הוא הוגש בחלוף 55 יום ממועד דחיית ההתנגדות עקב אי-הפקדת העירבון, ולכן לבקשת המשיב דחה את הערעור על הסף.
8.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. המבקשים טוענים כי האיחור בהגשת הערעור הוא טכני במקורו, נוכח העובדה שהם הגישו לבית המשפט המחוזי את הבקשה שכותרתה הייתה "בקשת רשות ערעור" ביום 25.1.2018, תשעה ימים בלבד לאחר שדחה בית משפט השלום את התנגדותם עקב אי-הפקדת העירבון. לטענתם עקב אותה הטעות והשתלשלות העניינים שבאה בעקבותיה, הגישו את ערעורם לבסוף באיחור של עשרה ימים. לטענתם, בנסיבות העניין לא מדובר באיחור שמצדיק את דחיית הערעור.
9.
דין הבקשה להידחות. כידוע, על בקשות למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת במבחן זה. עניינם של המבקשים אינו מעלה כל סוגיה עקרונית בעלת השלכה כללית, וכל טענותיהם נעות סביב יישום הדין על נסיבותיו הפרטניות. מעבר לכך, עיון בתיק מעלה שהתנהלותם של המבקשים בפני הערכאות השונות היא זו שגרמה לכך שערעורם הוגש באיחור בסופו של דבר. לכן בנסיבות העניין, אין להם להלין אלא על עצמם.
10.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בכסלו
התשע"ט
(15.11.2018).
ש ו פ ט