רע"א 6891/18 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.7.2018 (ע"א 18512-12-16, הנשיא א' פרקש והשופטים ע' שחם ו- ש' ליבוביץ ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 26.10.2016 (בשלושה תיקים מאוחדים, כדלקמן: ת"א 3475/09, ת"א 7765/09, ה"פ 8524-06-10, סגן הנשיא (כתוארו אז) א' רובין ).

2.

על-פי הנטען, מקורם של ההליכים בין הצדדים בהלוואה שנתן המשיב לחברה שהמבקש משמש בה מנכ"ל ומורשה חתימה (להלן: החברה ). המשיב טען כי סכום ההלוואה עמד על סך של 1,175,000 שקלים אשר לא הושב לו, וכי האחריות להשבתו רובצת בין היתר על המבקש שערב להלוואה. כן נטען כי כנגד ההלוואה נרשם לטובת המשיב משכון על זכויותיו של המבקש בדירה שבבעלותו יחד עם רעייתו (להלן: הדירה ). התובענה הראשונה הוגשה על-ידי המשיב וכוונה לחיוב המבקש ואחרים בהשבת סכום ההלוואה שניתן. התובענה השנייה הוגשה על-ידי המבקש ובה התבקש ביטולו של המשכון שנרשם על הדירה לטובת המשיב. התובענה השלישית הוגשה על-ידי המשיב ובמסגרתה התבקש פירוק השיתוף של המבקש ורעייתו בדירה לשם מימוש המשכון. להשלמת התמונה יצוין כי במהלך הדיונים התדרדר מצבו הנפשי של המבקש ובנו התמנה לאפוטרופוס עליו.

3.

בית משפט השלום דן בשלוש התובענות במאוחד. בקליפת אגוז ייאמר כי בית משפט השלום קיבל את התובענה הראשונה בחלקה. בהקשר זה, נקבע כי המבקש הלווה לחברה סכום של 870,000 שקלים בלבד וכי מסכום זה יש לקזז סכום של 160,000 שקלים ששולמו למשיב על חשבון ההלוואה. עוד נקבע כי המבקש אכן חייב כלפי המשיב מכוח ערבותו לחברה. בהמשך לכך, בית משפט השלום דחה את התובענה השנייה בקבעו כי המשכון נרשם כדין, וכן מחק את התובענה השלישית בקבעו כי הדירה כלל לא רשומה על שמם של המבקש ורעייתו. לסיום נקבע כי על המבקש לשלם למשיב סכום של 710,000 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום, בקבעו כי הוא מאמץ את קביעותיו ומסקנותיו בהתבסס על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. חרף זאת, ולמעלה מן הצורך, בית המשפט המחוזי אף התייחס לחלק מטענותיו של המבקש ודחה אותן לגופן.

5.

בבקשה דנן המבקש שב פעם נוספת על הטענות שכבר העלה בפני הערכאות הקודמות ואשר נדונו על-ידן בפירוט, כאמור לעיל.

6.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כידוע, אמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" היא מחמירה, וזו תינתן רק במקרים בהם מועלית שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים או שיש חשש כי דחייתה תוביל לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . בענייננו הבקשה נטועה בעובדות המקרה הקונקרטי ואינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית. מצבו של המבקש הוא ללא ספק מורכב, אך מבחינת גופה של ההתדיינות בין הצדדים לא התרשמתי כי ייגרם לו עיוות דין מדחיית הבקשה.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. מאחר שלא התבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות.