רע"א 6898/02 אבו עואד חיזאעי נ. מינהל מקרקעי ישראל

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בנצרת תובענה למתן פסק-דין, שיצהיר כי למבקש זכות בעלות בשטח של 5,184 מ"ר, מתוך חלקת אדמה ששטחה הכולל חמישה עשר דונם, בבוקעתא שברמת-הגולן (להלן: החלקה).

בית-המשפט המחוזי בנצרת (השופט נסים ממן) דחה את התובענה וקבע, בין היתר, כי נסח הרישום הסורי, אשר צורף על-ידי המבקש, מתייחס לחלקה כלשהי בת חמישה עשר דונם, ולא הובאה כל ראיה, כי החלקה שבנסח הרישום זהה לחלקה המתוארת בתשריט שצורף לכתב התביעה.

על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון (המשנה-לנשיא שלמה לוין והשופטות אילה פרוקצ'יה ומרים נאור) אישר את ההסכם אליו הגיעו הצדדים ונתן לו תוקף של פסק-דין. וכך נקבע, בין היתר, בפסק-הדין:

לאחר חילופי דברים בין הפרקליטים מוסכם עליהם שפסק-הדין יבוטל והעניין יחזור לבית-המשפט המחוזי על-מנת שיתמנה מודד מוסכם שיבדוק את מידת ההתאמה של השטח במחלוקת לנסח הרישום וכן יסמן את השטח שנותר בחזקתו של המערער לאחר חלקי השטח שנמכרו.

עם החזרת העניין לבית-המשפט המחוזי בנצרת, קבע בית-המשפט המחוזי (השופט נסים ממן), כי בטרם ימונה המודד, יש להכריע ולהביא ראיות בשאלה העובדתית אילו חלקים מהחלקה נמכרו, למי נמכרו החלקים ומה היה גודל השטח המקורי ורק לאחר מתן תשובה לשאלות אלה, ימונה מודד שיבדוק את מידת ההתאמה של השטח שבמחלוקת לנסח הרישום.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגדרה תוקף המבקש את החלטת בית-המשפט המחוזי בטענה, כי היא סוטה מהאמור בפסק-הדין של בית-המשפט העליון. מנגד, טען המשיב, כי רק לאחר שהמבקש יוכיח את זכויותיו בשטח בו מחזיק בפועל, יהיה טעם במינוי מודד, אשר יבדוק אם הקרקע בה מחזיק המבקש נכללת בשטחים אליהם מתייחס נסח הרישום.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

הערעור שבפניי – בדין יסודו. יישום האמור בפסק-הדין של בית-המשפט העליון, כלשונו, מחייב מינוי מודד מוסכם, אשר יבדוק את מידת ההתאמה של השטח שבמחלוקת לנסח הרישום ויסמן את השטח שנותר בחזקתו של המבקש לאחר מכירת החלקים.

אני מקבלת איפוא את הערעור, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי וקובעת, כי יש למנות מודד מוסכם, בהתאם לאמור בפסק-הדין של בית-המשפט העליון.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.