רע"א 6913/00 מיניוב אברש נ. מדינת ישראל

שניים הם השיקולים במתן פטור מהפקדת ערבון: יכולתו הכלכלית של בעל הדין הפותח בהליך, וסיכוייו לזכות בו. (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח', פד' מד (2) 383).

אשר ליכולת הכלכלית, אמנם בקשתה של המבקשת אינה מפורטת, אולם תעודת לשכת הסיוע המשפטי שניתנה לצורך בקשת הפטור מאגרה, יכולתה לשמש תחליף לתשתית עובדתית גם לצורך הערבון, כך שעובדה זו הוכחה.

שונה הדבר באשר לסיכויי הזכייה בהליך:

השאלה העומדת להכרעה נוגעת לרישום מעמדה האישי של המבקשת במרשם האוכלוסין. המדובר בשאלה עובדתית, שההכרעה בה נוגעת אך למבקשת ולבני משפחתה, ואינה כרוכה בהיבטים עקרוניים כלשהם. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, עליו מבקשת המבקשת רשות לערער, עוסק, רובו ככולו, בניתוח עובדות וראיות ובהסקת מסקנות מהן, ולא בהיבטים עקרוניים של ניהול המרשם.

הלכה היא כי בית משפט זה ידון כערכאת ערעור נוספת רק בעניינים המעוררים שאלה, עקרונית או משפטית, שיש לה חשיבות מעבר לעניינם של הצדדים בתיק (רע"א 103/82, חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד ל(3) 123). תנאי זה אינו מתקיים במקרה שבפני.

עם זאת, אני סבורה שיש לייחס משקל כלשהו מבחינת סיכויי הערעור לעובדה שבית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעתה של המבקשת, ובית המשפט המחוזי הפך את החלטתו.

בהביאי בחשבון כל זאת, וכן את מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, החלטתי לחייב את המבקשת בערבון מופחת בסכום של 10,000 ש"ח, אשר יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.