רע"א 6935/18 עמוס לוי נ. ורד קראוס

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין ) בת"א 58352-05-18 מיום 2.9.2018, בגדרה הורה בית המשפט המחוזי על העברת הדיון בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבות לבית המשפט לענייני משפחה.

רקע בתמצית

2.

המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה ) היו בני זוג שהחזיקו בבעלות משותפת בנכס (להלן: הנכס ), ולאחר גירושיהם התגלעו ביניהם מחלוקות באשר לזכויות בנכס. ביום 28.5.2018 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבה ולשכת רישום מקרקעין, היא המשיבה 2, במסגרתה עתר לביטול עסקה שבמסגרתה הועברו זכויותיו בנכס למשיבה (להלן: התביעה ).

3.

ביום 22.7.2018 הגישה המשיבה בקשה לסילוק התביעה על הסף, או לחלופין להעברתה לבית משפט לענייני משפחה (להלן: הבקשה ). המשיבה טענה, בין היתר, כי התביעה נוגעת להסכמי ממון שנכרתו בינה לבין המבקש, שהיו בני זוג, ומשכך – הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, כאמור בסעיף 1(2)(א) ובסעיף 1(6)(ז) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק ).

4.

ביום 22.7.2018 הורה בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת נ' גרוסמן ) כי על המבקש להגיב לבקשה בתוך 20 ימים, כאשר ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים. על אף האמור, וטרם שהמבקש הגיש את תגובתו לבקשה, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 22.9.2018 על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה, משום ששני ההסכמים מושא התביעה נחתמו בהתאם לחוק יחסי ממון. לפיכך נקבע כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, כאמור בסעיף 1(6)(ז) ובסעיף 3(א) לחוק.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה דנן

5.

המבקש טוען, בעיקרו של דבר, כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בטרם חלף המועד להגשת תגובה מטעמו, וזאת בניגוד לאמור בהחלטה מיום 22.7.2018.

המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי וטוענת עוד כי בית המשפט רשאי להעביר תביעה שאינה בסמכותו העניינית לבית משפט אחר, כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ובתוך כך, רשאי הוא לעורר מיוזמתו שאלה הנוגעת לסמכות העניינית. משכך – ממילא רשאי בית המשפט להכריע בשאלת סמכות עניינית מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד.

המשיבה 2 ציינה בתגובתה כי היא אינה מתנגדת לכך שהדיון יושב לבית המשפט המחוזי, אשר יכריע בבקשה לאחר שתינתן תגובת המבקש, וזאת נוכח האמור בהחלטה מיום 22.7.2018.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

בית המשפט המחוזי קבע, כאמור, בהחלטתו מיום 22.7.2018, כי על המבקש להגיב לבקשה בתוך 20 ימים, כאשר "ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים". אין חולק כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנן ניתנה עוד בטרם חלף המועד להגשת התגובה כאמור, ומבלי שנתקבלה תגובת המבקש. אומנם יש ממש בטענת המשיבה כי בית המשפט רשאי אף מיוזמתו להעלות את שאלת הסמכות העניינית ולהורות על העברת תביעה לבית המשפט המוסמך, אך ספק רב אם ניתן להורות כן ללא קבלת עמדת בעלי הדין. הדברים נכונים ביתר שאת במקרה שלפנינו בו בית המשפט עצמו סבר כי יש לאפשר למבקש להגיב לבקשה טרם ההכרעה בה.

7.

אשר על כן, ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים, אני מורה על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, ועל השבת הדיון בבקשה לבית המשפט, אשר יכריע בבקשה לאחר קבלת תגובת המבקש שתוגש עד ליום 19.2.2019.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.