פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6942/00
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקשים
:
1.
עמוס חזן
2.
רותי חזן
נגד
המשיב
:
בנק
המזרחי המאוחד בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 10.7.00
בר"ע
21735/99 שניתנה על ידי כבוד
השופטת
ה' גרסטל
בשם
המבקשים: עו"ד ישראל אהרוני
בשם
המשיב: עו"ד ניר קהת
החלטה
1.המבקשים הגישו בבית משפט השלום בתל-אביב תביעה כספית כנגד הבנק המשיב. בתביעתם טענו כי המשיב פעל בחשבון ניירות הערך שניהלו אצלו בחוסר סבירות וברשלנות ובשל פעולות אלה נרשמה להם יתרת חובה בחשבון ונגרמו להם נזקים פיננסיים. עם הגשת התביעה הגישו המבקשים גם בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד מימוש משכנתא ומשכון שהמבקשים עשו לטובת המשיב להבטחת יתרת החובה שבחשבון. בית משפט השלום דחה את הבקשה למתן הצו הזמני בקובעו כי המבקשים לא העלו כל טענה כנגד תוקפם של המשכנתא ושטר המשכון. בית המשפט הוסיף וקבע כי "המשכנתא מהווה למעשה ערובה אוטונומית לקיומו של חוב ועל בית המשפט לדאוג כי מעמדה של המשכנתא כבטוחה עדיפה, הניתנת למימוש מהיר, כמו ערבות בנקאית - לא יפגע."
המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לרשות לערער. בבקשה נטען כי לא ניתנה להם הזדמנות הוגנת להגיב לתשובת המשיב לבקשה למתן צו עיכוב ביצוע זמני כאמור בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, וכי לא ניתנה להם ההזדמנות לחקור את המצהירים מטעם המשיב בטרם נתן בית משפט השלום את החלטתו. מבלי להכריע בנסיבות העניין בטענות האמורות, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשים הגישו תביעה כספית שבה לא נתבע כל סעד באשר למשכנתא ולמשכון; לפיכך, כך קבע, גם אם נכונות כל טענותיהם של המבקשים - אין הם זכאים לסעד הזמני המבוקש על ידם. לאור זאת דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. מכאן הבקשה לרשות לערער שלפני.
2.בבקשתם שבים וחוזרים המבקשים על טענותיהם במישור הפרוצדורלי - כי לא ניתנה להם ההזדמנות הראויה להשיב לתשובת המשיב וכי לא ניתנה להם ההזדמנות לחקור את המצהירים מטעם המשיב בטרם ניתנה החלטת בית משפט השלום. כן טוענים המבקשים, לגופו של עניין, כי מתן סעד זמני האוסר על המשך קיום הליכי מימוש המשכון והמשכנתא הוא ראוי בנסיבות העניין, שהרי אם יזכו בתובענתם העיקרית כנגד המשיב נמצא כי כבר מומשו נכסיהם לשם הבטחת חוב שלמעשה הם לא חבו בו.
3.לאחר ששקלתי בדבר, באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. אכן, נימוקיהן של הערכאות שקדמו בדבר היות המשכון והמשכנתא בגדר ערובה עצמאית - אוטונומית, שאין לתקפה אלא על דרך הטלת ספק בתוקפם המשפטי של המסמכים שביסודה נראים לי שגויים. אמנם, אין להמעיט בערכן של בטוחות מסוג זה שיתרונן בדרכי המימוש, אולם אין בכך כדי למנוע תובע מלטעון כי אין מקום למימוש המשכון או המשכנתא משום שלמעשה אין הוא חב בחוב המיוחס לו שאותו הם באו להבטיח. למרות האמור דין הבקשה להידחות, על יסוד נימוקו של בית המשפט המחוזי שאוזכר לעיל, וזאת מבלי להידרש לטענותיהם הפרוצדורליות של המבקשים.
עניינו של צו מניעה זמני, שבית המשפט נתבקש לתתו, הוא הבטחת יעילותו של הסעד העיקרי שנתבע בתובענה. כזכור התובענה שהגישו המבקשים כנגד המשיב היא תובענה כספית ולא נדרש בה כל סעד הקשור במניעת הליכי מימוש המשכון והמשכנתא. לפיכך, מתן הסעד הזמני המבוקש לא יהא בו כדי להבטיח את מתן הסעד העיקרי. עם זאת, יוכלו המבקשים, באם דרוש להם הדבר, לבקש לתקן את כתב תביעתם על ידי הוספת סעד מתאים ולהגיש בשנית בקשה לעיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכון והמשכנתא. בית המשפט יידרש, בנסיבות אלה, לשקול את טענות המבקשים בדבר הקשר שבין המשכון והמשכנתא לבין החוב ולהחליט בעניין על יסוד החומר שלפניו.
4.בהחלטה זו אין כל הבעת דעה לגבי כל בקשה כזו אם תוגש, לא רק לגבי הפורום שלפניו יכולים המבקשים להעלות את הטענה, אלא גם לגופו של הענין. בתובענתם המתוקנת (אם תתוקן) יהיה על המבקשים להראות שיש בטענותיהם מבחינה משפטית ועובדתית כדי להקטין את החוב ובבקשתם החוזרת יהיה עליהם להראות - לפי השיקולים המקובלים - לגבי צו זמני - שמשקל טענותיהם (אם בכלל יש בהן ממש) מספיק כדי להצדיק עיכוב ביצוע של המשכון ושל המשכנתא.
הבקשה נדחית. לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה ניסן תשס"א
(18.4.2001).
המשנה
לנשיא