פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
6973/97
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים
:
1.
כדורי פיתוח עירוני בע"מ
2.
יוסף כדורי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור ע
ל החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.10.97
בהמ' 4705/97 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ד' וכסלר
בשם
המבקשים: עו"ד רוני כהן
בשם
המשיבה: עו"ד זיו אלדן
פסק דין
1. בעקבות זכייה במכרז שפורסם על-ידי משרד הבינוי
והשיכון נחתם הסכם שעליו חתם המבקש מס' 2 (להלן: כדורי). ביום 30.4.97 הגישה
המשיבה לבית-המשפט המחוזי בירושלים כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים, שבו
נתבעו הם לשלם סכום מסוים בגין הוצאות פיתוח שהוצאו על-ידי המשיבה. ביום 29.6.97
הגישו המבקשים בקשה למחיקת כותרת בסדר דין מקוצר ובקשה למתן רשות להתגונן, אשר
נתמכה בתצהיר של כדורי. טענתו של כדורי, כמנהל וכבעל מניות של המבקשת מס' 1 (להלן:
החברה), הייתה כי החברה אינה אחראית כלפי המשיבה הואיל וחתימתו על ההסכם נעשתה בשם
חברה אחרת הנמצאת בבעלותו, אשר הוא אינו זוכר את זהותה, אך מכל מקום אינה החברה.
על כל פנים טען כדורי כי אינו אחראי באופן אישי לתביעה. בנוסף לכך טענו המבקשים כי
המשיבה לא השלימה את כל עבודות הפיתוח נושא התביעה וכי עומדת להם זכות קיזוז כלפיה
הואיל ומרבית עבודות הפיתוח בוצעו על-ידי המבקשים.
2. לאחר שכדורי נחקר על תצהירו החליט בית-המשפט
המחוזי (השופטת דניאלה וכסלר) לתת למבקשים רשות להתגונן בנוגע לשאלת זהות מבצע
עבודות הפיתוח. באשר לשאלת החתימה על ההסכם דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה למתן
רשות להתגונן וקבע כי:
אין
מקום למתן רשות להתגונן בנוגע לשאלה מי החתום על החוזה שכן עולה בבירור מחקירת
[כדורי] כי כוונתו בחתימה הייתה לחייב את החברה...
בית-המשפט המחוזי לא התייחס בהחלטתו כלל לשאלת
אחריותו האישית של כדורי.
על החלטה
זו הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.
3.בבקשתם, לא ערערו יותר המבקשים על הקביעה כי חתימתו של כדורי על ההסכם נעשתה בשם החברה, אך טענו כי לאור קביעה זו היה מקום להתיר להם להתגונן בשאלות הנוגעות לאחריותו האישית ולהרמת מסך ההתאגדות הקיים בינו לבין החברה. המשיבה, מצידה, טענה כי יש לדחות את הבקשה וכי מטרתם של המבקשים הינה התחמקות מאחריות תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
4.לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
אכן, אילו הייתה מתקבלת טענת החברה כי ההסכם לא נעשה בשמה - וכל עוד כדורי לא יכול היה להצביע על תאגיד אחר שבשמו חתם על ההסכם - הרי שההסכם היה מחייב את כדורי באופן אישי וממילא טענתו בדבר העדר אחריות אישית מצידו הייתה נופלת. ראו ע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ ואח' , פ"ד מה(5) 670, 683-682.
ואולם, הואיל ובית-המשפט המחוזי דחה טענה זו וקבע כאמור כי חתימתו של כדורי נעשתה בשם החברה - קביעה שעליה אין יותר ערעור - הרי שיש לדון עדיין בשאלה הנפרדת בדבר אחריותו האישית של כדורי. שאלה זו מצדיקה מתן רשות להתגונן, ולפיכך שגה בית-המשפט המחוזי בכך שהתעלם ממנה בהחלטתו ולא התיר לכדורי להתגונן בפניה.
אשר-על-כן דין הערעור להתקבל, במובן זה שתינתן לכדורי הרשות להתגונן בשאלת אחריותו האישית בלבד. המשיבה תשלם למבקשים 5,000 ש"ח הוצאות משפט.
ניתן היום, טו בשבט התשנ"ה (11.2.98).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT